מישהו כתב לי באחת התגובות שמזמן לא כתבתי על הפנסיה. האמת, שאין יותר מדי לכתוב. לפעמים בא לי להיות זקן ולהגיע לשנת 2043 (שנת הפרישה הרשמית שלי) להראות לכל הספקנים שצדקתי.
למה אני כותב לכם בכלל על הפנסיה? הרי הכל צריך להיות ברור. צריך להצמד למדדים (למי שלא רוצה לנהל הפנסיה ב IRA ולהגדיל את הסיכון במטרה להגדיל התשואה), להמשיך לקנות דרך ההפקדות הפנסיוניות של המעסיק, ולהנות מתשואה גבוהה בסיכון נמוך. נכון?
אני תמיד מתפלא שאנשים לא מבינים משהו כ״כ בסיסי. אני זוכר שהייתי קורא בזמנו את המנטור לדעתי של כמעט כל משקיעי הערך בישראל, עדו מרוז, בבלוג שלו, שבו הוא אמר שהוא היה יושב שעות מול מחשבון פיננסי ומחשב כמה כסף יכול היה להיות לו בהיותו שכיר. גם אני עשיתי אותו דבר ואני תמיד מתפלא על כל הטוקבקיסטים והמצייצים שאומרים שהם לא בונים על פנסיה וכל מיני אמרות סרק שכאלה. אני בונה על הפנסיה שלי. מאד.
לפני כחודש בערך, במקום העבודה הנוכחי שלי החליטו להביא לנו יועץ פנסיוני שמסביר את עקרונות הפנסיה באופן בסיסי. הוא דיבר על קרן פנסיה וביטוח מנהלים, וכמובן הזניח את עקרון הקופ״ג מחקת המדדים שלא לדבר רחמנא ליצלן ״קופ״ג IRA”. מבחינתו קופ״ג הוא מוצר ארכאי ולא רלבנטי.
מצד אחד הוא מדבר כמה ריבית דריבית חשובה, ושאיינשטיין אמר שזהו הכח החזק ביקום. לאחר מכן, נותן השוואה מה קורה אם לא מושכים את קה״ש עבור טיול בתאילנד וכיו״ב, ומצד שני לא מסביר מה היתרונות בלהצמד לקופ״ג מחקת מדדים.
לקחתי אותו לשיחה בצד לאחר ההרצאה. אמרתי לו ״למה אתה לא נותן הסבר על קופ״ג? זהו המכשיר הפיננסי הטוב ביותר שיש. אתה לגמרי חי בעבר״.
אני חושב שהתשובות שלו מסכמות את הבורות של רוב האנשים.
הוא ענה לי:
״כמה אנשים מסוגלים להשקיע במדדים? אי אפשר לעמוד בזה. עוד משהו: עלות הביטוחים בקופ״ג היא אסטרונומית ואין כיסוי שחרור.״
אילו הם טיעונים ממש מטופשים. מילא הטיעון הראשון, שאני יכול עוד להבין (אבל לא לקבל). אנשים לא יודעים/יכולים להתמודד עם התנודתיות, אבל לא מבינים שהמנהל הפנסיוני הנוכחי שלהם מסכן את כספם בצורה חריפה הרבה יותר מאשר המדד. אז הם מעדיפים לשים את כספם אצל מנהל גרוע ש״דואג להם״. לא מסוגלים? חבל מאד.
לגבי הטיעון השני, כיסוי שחרור מאפשר למי שאינו מסוגל יותר לעבוד להמשיך להפקיד לפנסיה ע״ח הגוף הפנסיוני. סוג של ביטוח פנסיוני. הבעיה שהביטוח הזה יקר מאד.
אני חושב שזה לב ליבו של העיוורון של רוב האנשים. אנשים עיוורים בנוגע לסיכון ובכלל, לא מבינים שצריך להפריד בין צבירה לבין ביטוח. הסיכוי שפלוני אלמוני יזדקק לאותו כיסוי שחרור בגין אכ״ע שהופעל הוא נמוך ביותר. האם שווה לכן לא להפקיד לפנסיה מחקת מדדים ולהנות מפנסיה של 7-8 ספרות? תסתכלו מסביב, כמה אנשים אתם מכירים שהופעל להם אכ״ע ומשתמשים בכיסוי שחרור? מה הסיכוי הסטטיסטי שזה יקרה? ואם חוששים שיקרה, ניתן לקנות ביטוח פרטי.
הבעיה לא באותו ביטוח. הבעיה שאנשים מערבבים בין חסכון לביטוח, וכדי לבטח את עצמם פוגעים בחסכון. אם חוסך נבון יתחיל לחסוך בגיל צעיר ויהנה מ8-10% ששוק ההון נותן (דולרי) שנתי, הדבר גם יגדיל את הסכום שצבר וגם ייתר את הצורך כיסוי שחרור. לאחר כמות שנים לא רבה, גם אם אותו חוסך חו״ח לא יוכל להמשיך להתפרנס, ברגע שיש סכום גדול, אין שום צורך בכיסוי שחרור, שכן הצבירה תהיה ענקית גם כך והביטוח לא ישפיע מהותית על סכום הצבירה.
לא מזמן ראיתי שאלון גונן, אחד המייסדים של פלוס 500 מכר מניות והחלטתי לעשות קצת גוגל עליו. תנסו לדוגמא לקרוא את הכתבה הזו עליו מלפני כמה שנים. תקראו מה הוא אומר על סיכון וסטטיטסטיקה. כמה פשוט והגיוני.
מה הסיכוי שיופעל לחוסך אכ״ע? מצד שני, כמה הקרבה של חסכון אנשים מקריבים לשם כך (או עבור ביטוחים פנסיוניים אחרים)?
אני לא מבין איך אפשר לפספס טיעון כ״כ פשוט. ניסיתי להסביר זאת לאותו מרצה, והוא לא רצה להקשיב. הזמנתי אותו למשרד שנבוא נעשה חישובים. לא בא. מעניין למי תהיה פנסיה יותר גדולה.
נראה בשנת 2043.
אינני יועץ מס, ולא יועץ פנסיוני, בשום אופן אין לראות בפוסט זה המלצה לבצע פעילות כלשהי. כל הפועל על פי רשומה זו פועל על דעת עצמו וישא באחריות למעשיו. אין תחליף לייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס והפעלת שיקול דעת. בכל מקרה, יש לקרוא הפטור מאחריות. אני עושה הרבה טעויות. נא לא להקשיב לי. אני כותב הרבה שטויות ובכל מקרה מדובר על הגיגים בלבד מתוך כוונה לעורר דיון ולא ביצוע של מעשה בלתי הפיך שאינני אחראי לו. כל העובר ממסלול פנסיה אחד למשנהו מסתכן באיבוד כספו.
מאיך שאתה כותב את זה וכל כך בטוח בכך, זה ממש נשמע פשוט.
אם ככה, מדוע חוכמת ההמון לא עושה את שלה במקרה הזה?
מה השתבש פה?
אתה מסביר את כל התיאוריה הזו בפחד של אנשים מלחקור בעצמם, לבצע בעצמם, לקחת סיכון ולתת לעצמם את ההזדמנות לשנות?…
בורות גרידא?
זה כמו שתשאל למה יש אנשים שמנים אם הם יודעים שכל מה שהם צריכים זה לאכול נכון ולהתעמל.
נכבדי,
“חוכמת ההמון” אינה חוכמה במובן הקלאסי שלה, אלא חישוב סטטיסטי ע”ב ידע והבנה כללים שפועלים עם “מערכת א” לפי מתודת כהנמן.
דהיינו כשעסקינן בתחום שאינו אינטואיטיבי, שפועל בניגוד לאינטואיציה הבסיסית המערבית, יהיה כישלון בטוח של הידע שיחושב (מספרים שפרופ’ סטטיסטיקה, טבע בבריכה בעומק ממוצע של 1 ס”מ…
לכן גם הבלוגר שאנו כותבים בבלוג שלו, עם כל המאמצים שיעשה, לא יצליח (ולא צריך לנסות לשכנע) לשכנע אנשים להפסיק לעשות נזקים עצמיים! זה מובנה בהתנהגות האנושית.
ולכן לעשות שימוש בכלי לא מתאים, לא יניב פירות אלא רק יזע ודמעות. כיוון שאנרגיה מנטלית היא משאב יקר ובחוסר, אז נותר לומר תודה ולהמשיך הלאה.
בהצלחה.
תודה על הפוסט. אמרו לי במיטב ד”ש שאי אפשר ליצור בכלל קופ”ג IRA כי זה רלוונטי לעצמאים משנת 2008 (משהו כזה). אתה מכיר דבר כזה? האם יש משהו חלופי?
הם הטעו אותך. אפשר לפתוח קופ”ג IRA גם לשכירים.
כרגיל,
הטעו אותך.
תקרא באתר האוצר כיצד וכמה אפשר לגלגל באמצעות גמל.
אני מסכים עם רוב הדברים שלך, אבל כמישהו שהגיע מתחום הביטוח אני חייב לתקן אותך בנקודה אחת: ביטוח לא מחשבים לפי הסיכוי שיקרה ואפילו לא לפי תוחלת.
אם אני הורה צעיר לחמישה ילדים ( קיצון בשביל ההמחשה), אני צריך ביטוח חיים של 5 מיליון ש”ח כדי שיחיו טוב אחרי. אם אין לי נכסים אחרים או שיש לי ייעוד אחר לנכסים הללו, אני צריך לטפל בסיכון הזה או על ידי הקצאת נכסים מחודשת או על ידי ביטוח. אותו הדבר לגבי אכ.”ע: אם אין לךהיום מאיפה לממן את עצמך במקרה שתאבד את כושר העבודה – קנה ביטוח, כי כשזה קורה אז זה ב 100 אחוז ולא משנה הסטטיסטיקה.
תודה יוסי על התגובה.
אם אתה רוצה ביטוח של 5 מיליון שקל, אתה יכול לקנות אותו באופן פרטי ולא להרוס לעצמך את הפנסיה.
לא אמרתי שאני מתנגד לביטוח. אני מתנגד לביטוח שנותן מכת מוות חסכון (פנסיה). ואגב, במקרה פטירה, כל הצבירה מקופ”ג (ובכך הנכסים) עוברת למוטבים, כך שצבירה גבוהה שם זה הביטוח הכי טוב.
נכנסתי לאתר של האוצר
100 אלף שח לאדם בריא בן 20 יוצא כ 7 שח
לאדם בן 50 זה יוצא כ 21 שח
נכון שעם השנים הצבירה עשויה לצמוח ולהקטין את הצורך
אבל תיק מניות נמצא בסיכון לוקאלי של ירידת ערך ב 50% כך
שרק חצי מהצבירה צריכה להתקזז עם הכיסוי .
רק לשם חישוב לפי תשואה ראלית של 5.5 אחוז לשנה,
תיק מניות מדדי צריך הפקדה של 6000 שח לחודש על פני 30 שנה
כדי שהצבירה תגיע ל 5 מליון שח,
שבמונחי פנסיה זה משכורת של
30 אלף.שח ברוטו מגיל 25 ?
אני לא יועץ ולא ממליץ
אבל ניתן לייצר מודך ביניים
שבו חלק הפנסיה מושקעת בקרן פנסיה וחלק בקופת גמל +ביטוחים פרטיים
כך שתמיד תהיה אפשרות חיתומית להגדיל ולהקטין את משקל הקרן פנסיה לעומת גמל לפי הצרכים המשתנים.
זו אסטרטגיה קצת פחות בינארית שנועלת את החוסך למצב שעלול להתברר בעתיד כפחות מתאים לאורך חייו העתידי בפועל לעומת החזוי (שהוא הרצוי)
שלום רב,
אחרי שקראתי את כל הפוסטים שלך אודות המעבר ל- IRA החלטתי לנסות. אני חייב לציין שההיגיון שלך ברור ונכון לדעתי. מקווה להגיע לגיל הפנסיה עם הון .
תודה רבה!
הבעיה עם קופת גמל זה משיכת הכסף. מה שהבנתי מסוכן הביטוח שלי זה שלא ניתן למשוך למעשה כסף מקופת גמל אלא רק להעביר משם לקרן פנסיה ומשם למשוך.
היי יואח
נכון שכיום צריך לגלל את הכספים לקרן פנסיה, אבל קיים חוק שיצא לא מזמן https://www.migdal.co.il/He/PensionarySavings/gemel/AboutGemel/Pages/TheThirdAmendment.aspx, שלמעשה מחייב את קופות הגמל לשלם קצבה. אני עדיין רחוקה מגיל פנסיה ולכן לא מטרידה את עצמי יות מדי בבירוקרטיה הזאת אבל, כנראה שלצד הקופה ועל מנת לאפשר את אותו הקצבה, העמית יחוייב לעשות ביטוח אריכות ימים. אני בכל מקרה אני בדעת כותב הפוסט, שגם עם הבירוקרטיה הבעייתית עדיין עדיף לחסוך בגמל.
1. היי משקיע. מסכימה איתך לחלוטין ואפילו כתבתי על זה (לטובת המגיבים שלך מעלה) http://omermoav.com/%D7%A7%D7%A8%D7%9F-%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99/
2. רוצה להוסיף הערה – על הביטוחים שמשולמים בנפרד מהנטו ניתן לקבל החזר מס (מה שעושה את ההפרדה עוד יותר משתלמת).
3. אני מקבלת את הרושם שלמחוקק “נוח” המצב הזה של הביטוח ההדדי המוגזם בגלל הגרעון בביטוח לאומי.
זוהר, תודה על התגובה. אכן קראתי את הפוסט המצוין שלך ואני מסכים עם כל מילה.
זוהר
אחרי שמתקנים את עלויות דמי הניהול היקרות יותר בקוםות גמל מדדיות, את השגיאה לגבי האיזון האקטוארי ההפרש מצטמצם בהרבה, ואז נכנסות עלויות הביטוח שהם יקרו משמעותית באופן פרטי לאורך שנים.
אם הי משווה תיק 24%מיות לתיק פנסיוני כללי כנראה שיית מגלה שלמי שהתיק מתאים לו הבאנדל הנ״ל הגיוני (לא לכולם)
אני מעביר לשימוש כולם מחשבון פנסיוני שמישהוא פיתח וניתן גם להתאים אותו לגמל / או ביטוח מנהלים
https://drive.google.com/file/d/0BywkuwbxEvK0WjJyZ3VCd2ZWbHM/view?usp=sharing
אני חולק עלייך בעניין כיסוי השחרור. אדם צעיר שחו”ח קרה לו מקרה של אכ”ע יקבל פיצוי חודשי עד הפרישה, אבל בגיל פרישה הקצבה שלו מזערית כי הוא לא הספיק לצבור כלום בפנסיה. עבורו כיסוי שחרור רלוונטי. לעומת זאת כאשר השנים חולפות התועלת של הביטוח יורדת והפרמיה עולה (בהנחה שהשכר המבוטח עולה עם השנים) בשלב מסוים באמת צריך לחשוב האם כיסוי השחרור מוצדק.
בכל מקרה נניח ועובד החליט שהוא לא מעוניין.איך אפשר להקטין את הפרמיה ולהגדיל את ההפקדה לחסכון? הרי המעסיק מחויב לפוליסת אכ”ע עבור העובד גם אם העובד חוסך בקופ”ג.
המעסיק לא מחויב לאכ״ע עבורך.
הכול ברור לי אבל אני לא מבין איך אני עושה את זה בפועל… אני יכול לפתוח ק.גמל רק אני מפקיד יותר מ 4200 שח ולא את כול הכסף שאני חוסך. 4200 הולכים למבטחים או קרן פנסיה אחרת ואם יש הפקדות מעל זה אזי אני כיול לפתוח ק. גמל …ורוצה אני יכול להצמיד למדדים נכון?
אין מגבלה על כמות הכסף שאתה מפקיד בקופג כשכיר.
אוקי. אבל אני לא יכול להפקיד לק.גמל שקל ראשון של ההפקדות הפנסיוניות שלי. רק את העודף שיש אחרי 4200 שח
אתה יכול
הפוסט כמו תמיד מעניין וענייני.
אבל הפעם תפס אותי משהו צידי. לאן נעלם עדו מרוז? פעם הייתי קורא את הבלוג שלו המון והוא הפסיק לפרסם.
השלום לו?
יש לו טוויטר, אתה יכול לעקוב שמה
נדמה לי שנמעס לו מ COPYCATS
לעניין חוכמת ההמונים – דווקא בשוק ההון לא הייתי מסתמכת על חוכמת המונים… המניעים של ההמונים הם אמוציונלים ולא רציונליים….
שלום,
אני מבין את הנקודה שלך, רק לא משוכנע שהמספרים מסתדרים. מעניין אותי מה קיבלת בסימולציות שעשית, בדגש על הנקודות הבאות:
1. דמי ניהול על הצבירה – בקרנות פנסיה ניתן לקבל היום 0.05%. בקופ”ג 0.3-0.4%
2. בקרנות פנסיה ישנו אג”ח מיועד ב-4.86% + מדד על חלק מהכסף
3. בקרנות פנסיה קיימים מסלולים מנייתיים פאסיביים עוקבי מדדים
4. בסכום של אותם ביטוחים פרטיים ניתן לפתוח קופת גמל להשקעה, שתגדיל את החסכון עם קצבה פטורה בגיל פרישה, כך שבמצטבר יותר יילך לחסכון.
5. בנוגע להנחת תשואות של 8-10%, אני מבין שאלו נתונים הסטוריים. רק כדאי לקחת בחשבון שבשנות השבעים, שמונים ותשעים האינפלציה הממוצעת הייתה מעל 5% בשנה. כמו כן, תשואות הדיביננד עמדו על כ-5%, כשהיום הם באזור ה-2%. על פי המודל של בוגל, תשואת המניות בעשור הקרוב צפויה להיות 4-5%, וזה עוד תסריט אופטימי. למודל אגב קורלציה מאוד גבוהה בביצועים ארוכי טווח. מה שהופך את סעיף 2 ליתרון משמעותי של קרן פנסיה.
6. כמה חלק עובר ניוד הכספים בעת פרישה מקופת גמל לקופה משלמת קצבה?
1. דמי ניהול זה לא הכל בחיים. תעבור ל IRA, תשלם הרבה פחות מ 0.4%. בקרן פנסיה יש גם דמי ניהול על הפקדה. בקופ”ג אין. יש עוד רעות חולות שם, אבל כתבתי כבר על זה המון בעבר.
2. לא טוב 4.86% ריאלי. למה להסתפק בכך אם אפשר לקבל 8-10% במדד? אתה בעצמך אומר שאין אינפלציה.
3. לא מכיר שום דבר כזה. וגם אם יש, עדיין 30% מהכסף הולך לאג”ח מיועד, שכבר אמרתי שזה לא טוב לי.
4. קופ”ג להשקעה לא יכולה להיות IRA ואני לא בטוח שאתה צודק לגבי “קצבה פטורה בגיל פרישה”.
5.אני אקח את הסיכון. בנוגע לתשואות ההיסטוריות, כדאי שתבדוק התשואות ההיסטוריות של מנהלי הפנסיה ותערוך השוואה בין המדד לבין מנהלי הפנסיה.
6. נבדוק בגיל 67. “חלק” זה לא שיקול. ואם זה “לא חלק”, אז זה שווה הפרש של מליונים?
האם אפשר לקבל 8-10% במדד? אפשר (גם 15% אפשר), אך השאלה האם סביר? אתה נשאר בדעתך גם אם התסריט הסביר הוא 1% ריאלי לעשור הקרוב?
ממליץ להאזין לפודקסט הבא: https://mebfaber.com/2018/11/14/episode-129-mebs-take-on-return-expectations-portfolio-construction-and-practical-market-approaches/
סוגיה נוספת היא האם אתה נשאר מושקע במדד עד הרגע האחרון (גיל 67) ולוקח את הסיכון של לספוג משבר פיננסי בשנים האחרונות? אם כן, מוכן לספוג קיצוץ של 50-70% מהצבירה?
או שאתה מתחיל לברוח ממניות בהתקרב לגיל הפרישה? אם כן, מתי זה קורה? 3 שנים לפנים? 5? 10? במה תהיה מושקע בתקופה זו ומה התשואה הצפויה שם?
לא טוב לך 4.86% ריאלי עם אפס תנודתיות? מעדיף 5.67% ריאלי (ממוצע היסטורי של 120 שנה) עם תנודתיות? זכותך. אך השאלה נותרת בעינה, מהו הרווח האמיתי מול האלטרנטיבה? הפרש של מיליונים? אם אתה אומר.
האלטרנטיבה היא:
– הפניקס פנסיה מסלול פאסיבי – מדדי מניות חו”ל
– הלמן-אלדובי קופת גמל להשקעה פאסיבי – מדדי מניות (על אותו סכום כסף שאתה מוציא על ביטוחים פרטיים עם כיסוי זהה לזה שהיית מקבל בתוך קרן פנסיה).
אחרי גיל 60 הקצבה (אם לוקחים כקצבה) בגמל השקעה פטורה מרווחי הון. אתה לא בטוח? חפש בגוגל, המידע שקוף.
האם אפשר לקבל 8-10% במדד?
ממוצע שנתי CAGR, כן. אפשר
אפשר (גם 15% אפשר), אך השאלה האם סביר?
יותר מסביר
אתה נשאר בדעתך גם אם התסריט הסביר הוא 1% ריאלי לעשור הקרוב?
כן
ממליץ להאזין לפודקסט הבא: https://mebfaber.com/2018/11/14/episode-129-mebs-take-on-return-expectations-portfolio-construction-and-practical-market-approaches/
סוגיה נוספת היא האם אתה נשאר מושקע במדד עד הרגע האחרון (גיל 67) ולוקח את הסיכון של לספוג משבר פיננסי בשנים האחרונות?
כן
אם כן, מוכן לספוג קיצוץ של 50-70% מהצבירה?
כן. אם אתה מושך הכל ומשקיע מחדש לאחר המשיכה, יש לך בהינתן תוחלת החיים העולה עוד הרבה שנות השקעה. מי שמפחד ממשבר, לא צריך להשקיע
או שאתה מתחיל לברוח ממניות בהתקרב לגיל הפרישה? אם כן, מתי זה קורה? 3 שנים לפנים? 5? 10? במה תהיה מושקע בתקופה זו ומה התשואה הצפויה שם?
לא
לא טוב לך 4.86% ריאלי עם אפס תנודתיות?
לא
מעדיף 5.67% ריאלי (ממוצע היסטורי של 120 שנה) עם תנודתיות? זכותך. אך השאלה נותרת בעינה, מהו הרווח האמיתי מול האלטרנטיבה? הפרש של מיליונים? אם אתה אומר.
אני לא מקל ראש בהפרש של מליונים.
האלטרנטיבה היא:
– הפניקס פנסיה מסלול פאסיבי – מדדי מניות חו”ל
– הלמן-אלדובי קופת גמל להשקעה פאסיבי – מדדי מניות (על אותו סכום כסף שאתה מוציא על ביטוחים פרטיים עם כיסוי זהה לזה שהיית מקבל בתוך קרן פנסיה).
האלטרנטיבה גרועה ביותר. אשמח אם תתיחס לנקודות כפי שכתבתי בעבר בהמון פוסטים, ולא תשטח את הדיון
אחרי גיל 60 הקצבה (אם לוקחים כקצבה) בגמל השקעה פטורה מרווחי הון. אתה לא בטוח? חפש בגוגל, המידע שקוף
ענייני המיסוי שווים בכל המכשירים הפנסיוניים ולכן אין רלבנטיות לדיון. אתה תשלם אותו מס בקופ”ג או בקרן פנסיה במש/יכה, כשבכל במקרה, אתה לא יכול להישאר בקופ”ג בפרישה
האם אתה מכיר את הנתון ההיסטורי של 5.67% ריאלי?
האם זהו התסריט הסביר שלך או שיש לך אחר? במידה וזהו התסריט הסביר, האם הרווחים של כל המיליונים נובעים מההפרש של אותם 5.67 מול 4.86 על 30% מהחסכון או שיש מקורות נוספים לכל המיליונים?
היה עוזר לראות חישוב מפורט.
לא ממש הבנתי את “אם אתה מושך הכל ומשקיע מחדש לאחר המשיכה, יש לך בהינתן תוחלת החיים העולה עוד הרבה שנות השקעה.”
בגיל 67 בשביל לקבל קצבה אתה חייב להעביר את הצבירה (לאותו רגע) לגוף משלם קצבה, שם נקבעים לך המקדם וגודל הקצבה. כלומר, מימשת את ההפסד ללא יכולת להשקיע מחדש.
הצבירה החדשה (המקוצצת) כבר לא מושקעת ב-IRA אלא לפי מדיניות של אותו גוף משלם קצבה שאתה לא יודע מיהו ומהו.
רצה הגורל, וזה הפוסט הראשון שלך שבו נתקלתי, ולא יצא לי לקרוא את הפוסטים הקודמים, אך אשמח להתיחס לנקודות שכתבת אם תפנה אותי אליהן.
5.67% זה הרבה יותר מ 4.86%, מה שגם שאותה תשואה על האגח המיועד היא רק על 30% מהאחזקה במקסימום, מה שישתנה בעתיד לפי גילו של החוסך.
ב 5.67% למשך 25 שנה אתה תעשה פי 3.97 על הכסף.
ב 4.86% תעשה פי 3.27.
אני לא מתכוון להישאר עם הפנסיה שלי בגיל 67, אלא למשוך כל מה שאפשר ולהשאיר רק מה שחובה לשם תשלום קצבה. אם זה יהיה הרבה כסף לעומת הסכום הקטן יחסית שצריך להשאיר לטובת ריתוק קצבה, אז אין משמעות למקדם.
אתה יכול לחפש הרבה פוסטים ישנים שלי בנושא.
אל תשכח שאני לא יועץ, ולא כלום
רק ש-4.86% מובטחים ו-5.67% זה נתון עבר עבור תשואות דיבידנד של 5%. היום תשואות דיבידנד עומדות על 2%. מה שמשאיר אותך עם 2.67% (וזה עוד לפני ההתחשבות במכפילים ארוכי הטווח שהיום נמצאים מעל הממוצעים שלהם). פי כמה תעשה לפי 2.67%?
זה בסדר, אני לא באתי לפה לייעוץ, פשוט משהו לא הסתדר לי מספרית, וחשבתי שפיספסתי משהו.
אחפש פוסטים קודמים, רק שאלה אחרונה לסיום: נכון להיום, מהו ההפסד הכי גדול (הלא ממומש) בסכומים אבסולוטיים שחווית על בשרך?
משקיע בערך האגדי…התגעגענו לנושא הפנסיה ולתשובותך הקולעות והשנונות …נשמח אם תוכל להגיב שם לסיכום שם https://pensuni.com/?p=5852#comment-27791
הי אמיל. ראיתי את הפוסט. מה יש להגיד? אין לי מה להוסיף שם…
נדב טסלר הוא מומחה פנסיה מצוין. א-ב-ל, הוא מחויב לכתוב תשואות צפויות עתידיות של כ-4% . מה לעשות ששוק ההון נותן יותר, וזה מעקר לגמרי את כל הויכוח? אחוז עודף בכל שנה למשך עשרות שנים שווה 6 או 7 ספרות הפרש. אני לא מבין איך אפשר לפספס את זה, שלא לדבר על הסיכון.
שים לב כמה המדד עלה מהתחלת השנה. תראה לי מנהל פנסיוני אחד שעשה כך. למרות שבוודאי עוד יהיו משברים אני די בטוח שתהיה לי פנסיה יותר גדולה מכל מי שהולך במסלול של קרן פנסיה ו/או ביטוח מנהלים.
אל תשכח שאני לא יועץ, ולא מומחה.
אתה רוצה 100% מניות, ולכן אפילו מסךךוך שהוא 70% מניות ו 30% אגח מיועדות רע בעיניך, זה לגיטימי אבל לא הסיבה לא לבחור פנסיה לעומת קופ״ג
לגבי עלות הביטוחים נדב טסלר כבר ביצע השוואות הן לגבי ביטוחי חיים והן לגבי אובדן כושר – התוצאה היא שלמי שהביטוחים חשiבים מאוד יש עדיפות לשימוש קרן הפנסיה לעומת קופ״ג
צריך לזכור שיש מצבים בהם הצורך הביטוחי גדל משמעותית לעומת הצבירה הרגעית,
אני חי טוב יותר עם תיק 50% מניות ולכן לא מפריע לי להשתמש בקרן הפנסיה כמרכיב של 50% לא מניות + יצרונוצ ביטוחיים למשפחה, ואת שאר הכספים (קרה״ש, חסכונות ממוסים) להשקיע בצורה משלימה כך שהתיק הכולל שלי הוא 50/50
אתה רוצה 100% מניות, ולכן אפילו מסךךוך שהוא 70% מניות ו 30% אגח מיועדות רע בעיניך, זה לגיטימי אבל לא הסיבה לא לבחור פנסיה לעומת קופ״ג
זו הסיבה שלי. זו בדיוק הסיבה שאני בוחר בקופ״ג ולא בקרן פנסיה. שאר הסיבות רק מחזקות
לגבי עלות הביטוחים נדב טסלר כבר ביצע השוואות הן לגבי ביטוחי חיים והן לגבי אובדן כושר – התוצאה היא שלמי שהביטוחים חשiבים מאוד יש עדיפות לשימוש קרן הפנסיה לעומת קופ״ג
נדב טסלר מניח תשואות מצחיקות, מה שמעקר את כל ההשוואה. מי שהביטוחים חשובים לו (ולעשותם דרך הפנסיה) יותר מלהיות מליונר בצורה קלילה, כנראה יודע מה הוא עושה.
צריך לזכור שיש מצבים בהם הצורך הביטוחי גדל משמעותית לעומת הצבירה הרגעית,
מי אמר שאין ביטוח? יש לי ביטוח שאינו פוגע לי בצבירה. הכל סבבה.
אני חי טוב יותר עם תיק 50% מניות ולכן לא מפריע לי להשתמש בקרן הפנסיה כמרכיב של 50% לא מניות + יצרונוצ ביטוחיים למשפחה, ואת שאר הכספים (קרה״ש, חסכונות ממוסים) להשקיע בצורה משלימה כך שהתיק הכולל שלי הוא 50/50
רק תסביר לי למה חסכונות ממוסים אתה שם במכשיר מנייתי ופוגע בכח של הריבית דריבית, ואילו בפנסיה שהיא נותנת לך דחית מס ארוכה ביותר, לא? לא הבנתי
ברגע שאתה רוצה תיק 100 אחוז מנייות אין לך מה להשוות אותו לתיק שהוא 23% מניות
זה לא אותו סיכון ולא אותה תשואה.
ולכן הטענה שנגב טסלר משתמש בהשוואה שלט רק ב 4% היא התעלמות מכך של יקים הנל זו בערך התשואה.
גם אם היו.מדדיים.
לא.אמרתי שאין לך צרכים ביטוחיים, אתה פשוט משלם עליהם הרבה בהשוואה לביטוחים הקולקטיבים בקרן הפנסיה, נכון שאם התיק המדדי יעלה ב 7% לשנה אז הצורך הביטוחי יפחת בבצורה אקספוננציאלית,
רק שרצוי שלא יווצר מצב שבו שיווצר צורך ביטוחי החיסכון יחתך בחצי ויווצר תת ביטוח.
לגבי למה אני שם את הכסף הפטור. בפנסיה לא מנייתית
– אתה קורא בצצורה מגמתית ומוטעית, יש לך נטיה לקפוץ.למסקנות
אז בלי להיכנס לרזולוציות של מליוני שקלים
שלי מההשקעות ההוניות שלי
הם בתוכניות פנסיוניות (פטורות ממס)
שליש בחשבונות פטורים (קרהש גמל הוני) ושליש בחשבון ממוסה
שזה אומר ש41% ממניות מושקעות במסלולים פטוריים,
המרחק בין זה לבין 50% בטל בשישים
האגח.המיועדות , אפס דמי הניהול כמעט בחשבון הממוסה כמו היכולת לנצל מגיני מס הופכים את הבחירה למאוזנת בעייני
בנוסף יש לי תיק נדלן ששוה בגודלו לתיק ההוני והוא מתחלק לנדלן למגורים ונדלן להשקעה (50/50)
כך שאני מאמין בפיזור בין כלים ואלוקציןת ולא מסתמך רק על מודל השקעות מונוליטי.
עד היום כשאני מסתכל על 25 שנות ההשקעה שלי אני לא מרגיש שעשיתי טעות בכך שלא רצתי אך ורק על תשואה גבוהה אלא ראיתי את מכלול הצרכים המשפחתיים והכלכליים ויצרתי תמהיל מאוזן ומתואם סיכון.
לא השתכנעתי ועייפתי מהוויכוח. נשמע שאתה יודע מה אתה עושה.
בהצלחה