אלקטרוניקה ונדל״ן/נט נט קטן/עשן לבן

על ההשקעות הגדולות אני כותב מדי פעם, אבל יש לי כמה אחזקות קטנות מזה זמן שלא חשפתי פה. החלטתי גם בשבילי כדי לחדד את התיזה, וגם כי אני נהנה לשתף, לחשוף אותן. אני לא מחזיק באחוז גדול מכל אחת מהן.

אסטיגי – יבוא אלקטרוניקה בדרך השלום

הרבה אנשים אוהבים סיפור טוב לפני שהם בודקים את המס׳. אני דווקא אוהב את המס׳ לפני הסיפור. כל חברה יכולה להכנס לתיק ההשקעות במידה והיא במחיר ״הנכון״ עבורי. יש המון חברות עם סיפור מרגש אבל הן יקרות מדי. החוכמה זה לחפש בזבל. ושם מצאתי את אסטיגי. בדקתי כמה פרמטרים בחברה שמראים לדעתי שהיא די זולה. אסטיגי שווה בבורסה 42 מיליון שקל. יש לה נכסים שוטפים בשווי של כ- 50.5 מיליון שקל. התחיבויות שוטפות בשווי של כ – 12.5 מיליון. התחיבויות לא שוטפות בשווי של כ- 3 מיליון שקל. ומכאן NCAV של כ 35 מיליון. כלומר, החברה על סף הנט נט. כשאני קניתי אותה, היא היתה קצת יותר זולה. לחברה יש מזומן של כ- 10 מיליון ועוד בטוחות סחירות בגובה של 7 מיליון. שווי נכסים פיננסים בשווי של כ 2.5 מיליון שקל. מזומן כולל של כמעט 50% מהחברה. לא הכל ורוד פה כי בנוסף החברה משקיעה בחברות מוזרות שלדעתי לא בדומיין שלה בשווי של 8.3 מיליון שקל. אני אף פעם לא מבין למה חברות ״משקיעות״ את הכסף של בעלי המניות בחברות אחרות. נק׳ ממש רעה לזכותה של אסטיגי. אני הייתי מוכר את הכל ומעביר את הכסף לבעלי המניות. סמנכ״לית הכספים לא מסכימה איתי. ההון של החברה הוא בשיעור של כ 60.5 מיליון שקל. בשווי של 42 מיליון שקל, מכפיל ההון הוא כ 0.7.

אז עתה, לאחר שניתן לראות שהחברה במכפיל הון מעניין נדבר קצת על העסקים שלה. החברה עוסקת בעיקר ביבוא ומכירה של מוצרי אלקטרוניקה, אבל יש לה נכסים משמעותיים מנדל״ן שממנה היא מרוויחה לא מעט. חלק מהנדל״ן מסווג כרכוש קבוע. חלק כנדל״ן להשקעה. מדובר על נדל״ן של החברה שבו משרדיה שוכנים, בבנין הורד בגבעתיים בדרך השלום. בניין עם מיקום מעולה שבו שוכנים בין היתר חברת פלאפון, הפניקס (שהיא אגב אחת מהשוכרים של אסטיגי), וערוץ 10. לפי הדו״ח השנתי שלה מ 2015, שווי הנדל״ן שלה להשקעה מוערך בספרים בסכום של 5.246 מיליון שקל. ואילו השווי של הנדל״ן לפי ״הערכת החברה״ הוא 10.192 מיליון שקל. כלומר, אם אנחנו לוקחים את השווי של הנדל״ן בספרים של החברה לעומת השווי שאמור להיות, אזי יש פה תוספת להון בשווי של כ 5 מיליון שקל לנדל״ן שמסווג להשקעה. שימו לב לדבר הבא מדו״ח 2015:screen-shot-2016-09-07-at-22-51-16 אם נסתכל בצילום המסך מדו״ח 2015 של אסטיגי, אז ניתן לראות שהם עושים תזרימית 815 אלף שקל בשנה. לפי cap rate של 8% השווי ההוגן הוא אכן כ 10.2 מיליון שקל. 8% קאפ לנכס איכותי בבנין בגבעתיים? יכול להיות שגם החישוב הזה של החברה הוא לא נכון. לא בטוח שזוהי התשואה שמניב נכס כזה בגבעתיים. החברה משכירה שטחים שאינם בשימוש בגודל של 800 מ״ר, אבל יש לה גם נדל״ן משלה שהיא מסווגת אותו בדו״חות כ 9.3 מיליון שקל לפי דו״ח 2015 או 9 מיליון לפי דו״ח רבעון שני של 2016. אם נעשה את אותו קונץ של הנחה שההנהלה מעריכה בספרים שווי נדל״ן בצורה לא נכונה, אזי אפשר להניח בצורה שמרנית, ששווי הנדל״ן הזה שווה במקום כ 9 מיליון שקל 18 מיליון שקל ואולי אף יותר. כלומר, יש פה תוספת חבויה להון של 5 מיליון מנדל״ן להשקעה (שוב, התצלום לעיל) + 9 מיליון מנכסים קבועים, סה״כ עוד 14 מיליון שקל. כלומר, בהנחה פסימית ההון של החברה הוא לא 60 מיליון אלא 74 מיליון לפחות. תחת ההנחה הזו, מכפיל ההון של החברה יורד ל 0.55.

מבחינת דו״ח רווח והפסד לחברה היו כמה שנים הפסדיות, וגם אם אנחנו חושבים שהחברה תחזור להיות רווחית, בשווי שוק של כ – 40 מיליון שקל, אז גם הרווח שלהם של 2014 שהוא ״יחסית״ גבוה, אזי מכפיל הרווח שלהם הוא 12.5. לא משהו להתלהב יותר מדי.

החברה מוחזקת משנת 1965 ע״י שלמה בר. הוא הקים את החברה עם גיורא שולמן שנפטר בינתיים. לאחר סכסוך עם אלמנתו של שולמן, שלמה בר קנה מאלמנתו של המנוח את חלקו בחברה. אין ספק ששלמה בר מכיר את החברה בצורה טובה, שכן הוא שם כבר יותר מיובל שנים. הוא מחלק דיבדנד כשהחברה עוברת לרווחיות, והוא מחזיק באחוז ניכר מההון של אסטיגי כמו שאני אוהב. הבעיה בעברה של אסטיגי היא ששלמה בר מארגן לעצמו שכר גבוה מדי. הקטליזטור שאני רואה במניה הוא בהסכמה של מר בר להפחית את שכרו ב 1.5 מיליון שקל ובכך אסטיגי תהיה בנק׳ מפנה. בנוסף, החברה עושה בייבק למניות שלה לפי הצהרתה בסכום של 2.5 מיליון שקל. בשווי שוק של 42 מיליון שקל, מדובר על 6% מהחברה. למה אסטיגי עושה את זה?  היא אומרת שהסיבה היא:

מחיר מניות החברה בבורסה בתקופה האחרונה נמוך משמעותית משווי נכסי החברה ומהווה הזדמנות עסקית ראויה.

סה״כ אם מחזירים את אותם 1.5 מיליון שקל הוצאות שכר שנגרעו ממר שלמה בר, החברה מאוזנת בשורה התחתונה.

ספרינג – נט נט קטן

את ספרינג מצאתי כשהרצתי סקרינר שמחפש חברות במכפיל רווח נמוך ביותר. מכפיל הרווח שמצאתי עבור ספרינג היה 1.7. אז הלכתי לדוחות וראיתי שהרווח שמשקף את מכפיל הרווח הוא רווח היסטורי שאין סיכוי שספרינג תגיע אליו מכיוון שהביזנס שממנו נגזר אותו רווח כבר לא קיים עבור החברה. החברה שווה 56 מיליון שקל, ולפי הדוחות האחרונים שלה יש לה נכסים שוטפים של 70 מיליון שקל. התחיבויות שוטפות של 1.8 מיליון והתחיבויות לזמן ארוך של 0.13 מליון. סה״כ NCAV של  68 מיליון שקל לעומת שווי של כ 56 מיליון שקל. מתוך כל הנתונים הללו יש עוד כמה גודיז: לחברה יש 29.5 מיליון שקל מזומן. פקדונות 6.5 מיליון. ני״ע 33.5 מיליון. כלומר מזומן או שווה מזומן בסכום של 69.5 מיליון שקל. אני מזכיר, החברה שווה 56 מיליון שקל בלבד. במה החברה עוסקת? כרגע בכלום, שזה דבר ממש לא טוב כי בעצם אין קטליזטור שיציף ערך. טוב, ״כלום״ זה לא מדויק כי החברה עברה לנישת השקעה בחברות אחרות. באופן כללי לא הייתי משקיע בחברה כזו אבל פשוט קורץ לי התימחור שהוא נט נט שזה די קשה למצוא בשוק. ספרינג מכרה את הביזנס שלה לקבוצת עזריאלי. הביזנס היה אתר של מסחר אלקטרוני, ומאז המכירה ספרינג מקבלת הכנסות ייעוץ של 10 מיליון שקל לכל תקופת הייעוץ למשך שנתיים. ניתן לראות בדו״ח האחרון של ספרינג, שההוצאות של החברה כבר מאד מתואמות עם ההכנסות של אותו הסכם ייעוץ, כך שתפעולית היא מאוזנת. מהיכן יכול להגיע הערך? אולי מרכישה עצמית של החברה כפי שהצהירה  בסכום של עד 5 מיליון שקל, כלומר כ 10% מהחברה. להערכתי הם לא ביצעו זאת כיוון שלא היתה שום הודעה לבורסה וגם המחזורים אפסיים. ערך יכול לנבוע אולי מתקבול מ Google שעימה יש לחברה סכסוך משפטי על הפרת פטנטים. אפשרות נוספת זו חלוקת דיבידנד כפי שניסיתי לשכנע את סמנכ״לית הככספים. אני לא מבין למה אביב רפואה שהוא בעל מניות גדול בחברה וגם המנכ״ל לא משלם דיבידנד גדול. אפשרות אחרונה זה שהם יעשו שימוש מושכל בכסף עבור המיקוד העסקי החדש שלהם: השקעה בחברות טכנולוגיה. קשה לי להבין איך ייצא מזה משהו אבל שוב, מכיוון שהחברה היא נט נט, אולי ההנהלה שהיא גם בעלת מניות גדולה תתעשת.

וויטסמוק – עשן לבן

כדי ללמוד כמה הנהלה של חברה חכמה וראויה לקרדיט, אני פשוט עושה גוגל על החברה או על המנכ״ל. בוויטסמוק ראיתי שהמנכ״ל איתי מרוז מדבר בשנים עברו על בבילון כמודל לחיקוי ואיזה אולימפוס שאליו יש לשאוף. קצת מפחיד בהתחשב לאן בבילון הגיעה. השוק די הסכים עם המחשבות הנוגות הללו ועם הביצועים הגרועים של החברה במיוחד ב 2017, והפיל את שווי החברה לכ – 40 מיליון שקל בלבד בשוק ההון. החברה עוסקת ב 3 סגמנטים כפי שמפורסם במצגת הזו: פרסום בוידיאו, אינטרנט ותוכנה. החברה מפסידה השנה, למרות ש 2016 היתה יותר טובה אליה. לאחרונה, החברה שינתה פוקוס ועברה להתמקד בתחום פרסום בוידיאו. היא עשתה זאת השנה בינתיים באמצעות רכישת 2 חברות אבל ההזדמנות הגדולה היא ברכישת חברה נוספת בתחום זה. מה שיפה ברכישה הזו, שאם היא תצא לפועל (ואם לא יש קנס של 150,000$ למי שמפר זאת) אזי וויטסמוק אמורה לקבל עוד רווח של כמעט 10 מיליון שקל. תמורת אותם 10 מיליון שקל של רווח, וויטסמוק תשלם למוכרים 6 מיליון דולר ב 3 אבני דרך. אם הרווחים העתידיים יהיו כאלה שיעמדו באבני דרך נוספים, החברה תשלם סכום נוסף. אם לא נרחיק מעבר ל 3 שנים, החברה רוכשת חברה שתיתן לה 10 מיליון שקל תוספת לרווח. נכון, כדי לממן את העסקה הזו וויטסמוק פונה למקורות מימון כמו שהיה בהודעה הזו (שהזניקה את שווי החברה ב 30% ביום אחד!), אז אפשר להניח שתהיינה הוצאות מימון מסוימות שישחקו את הרווח, אבל גם אולי סינרגיה ובכך הפחתת הוצאות שאולי יתקזזו. בינתיים יש לחברה לא מעט מזומן שחלקו יכול לשמש לרכישה. כלומר, בשווי שוק של 40 מיליון שקל במידה והרכישה תצא לפועל, אנחנו מקבלים חברה במכפיל רווח עתידי 4. אתם חושבים שרק אני חושב ככה? איתי מרוז, המנכ״ל, לא מסתפק בשכר יפה ואחזקה בינונית (יחסית) בהון והוא קונה וקונה וקונה. אמנם, לא בהרבה כסף כפי שהייתי רוצה, אבל אני אוהב מנכ״ל שקונה. את וויטסמוק קניתי בטיימינג מעניין של יומיים שלפני הקפיצה הגדולה, וביומיים שהיא התדרדרה לאחר מכן, הוספתי עוד. חברה במכפיל עתידי של כ- 4 ומנכ״ל שקונה? I'll take it.

 

אינני יועץ השקעות ולא רואה חשבון ולא הוסמכתי לכך. יש לקרוא את הפטור מאחריות לפני ביצוע כל פעולה. אין להסתמך על החישובים שנעשו ברשומה הזו, הם עלולים/עשויים להיות מוטעים. אני עושה הרבה טעויות ויש סיכוי גבוה שטעיתי ברשומה זו. סביר להניח שאני מדבר שטויות ולכן כל מי שמבצע פעולה על סמך רשומה זו, עלול להפסיד את כספו. אין תחליף לייעוץ מקצועי. יש לראות ברשומה זו בגדר מחשבות שהכותב מעלה בלבד ולא לייחס שידול לפעולה. נא לא להקשיב לי. אני עלול/עשוי לקנות/למכור כל נייר ערך מבלי לפרסם זאת.

 

17 thoughts on “אלקטרוניקה ונדל״ן/נט נט קטן/עשן לבן

  1. גל

    גם בבילון נט-נט ואגב היא קצת דומה לספרינג מבחינת פרופיל

    Reply
  2. חיים ארנסטר

    לגבי אסטיגי
    א. הקטע של הבייבאק נשמע יותר כמו הצהרה עקרונית כי בפועל לא ראיתי שהם ביצוע את זה בשנה הקודמת
    ב. משיחה עם הנהלת החברה ועיון בדוחות עולה שהחברות המושקעות הינם חברות שרוכשות סחורה של החברה והחברה מכירה אותם ואת הסיפור שלהם וגם בעקיפין זה תומך במכירות…

    ניתן לקרוא באריכות יותר על אסטיגי בלחיצה על השם שלי

    Reply
  3. יואב אורון

    1. אני לא רואה את הטעם להחזיק מניות באחוזים קטנים מהתיק. גם אם התזה שלי תהיה נכונה ההשפעה על התיק תהיה מזערית. אני מעדיף להחזיק 4-7 פוזיציות עם מינמום של 10 אחוז לכל מניה. גם לגבי אופציות, אני נכנס במינימום 4-5 אחוז מהתיק ומוכן לקבל את זה שמדי פעם אפסיד את כל ה-5 אחוז, אבל אכפר על זה בפי 5 שאעשה על אופציות אחרות.
    2. לדעתי, כשבוחנים מניות לא מספיק שיש להן הון גדול ביחס לשווי השוק. הרי אפשר פשוט לא לחלק מניות בשנים רווחיות וכך מכפיל ההון יקטן (בהנחה ששווי השוק' נשאר זהה). אני ממש לא מתלהב מחברות עם שאוגרות מזומן. מה שחשוב יותר מבחינתי הוא להסתכל על התזרים ולראות איך הוא עתיד לגדול בשנים הבאות ביחס לשווי השוק הנוכחי, לשים עליו מכפיל סביר וכך לראות כמה המניה תהיה שווה עוד שנתיים-שלוש. לשים כסף בחברה כמו ספרינג זה פשוט לקחת סיכון שהמנהלים יידעו להשקיע שם כמו שצריך. לעומת זאת, וויטסמוק בהחלט יכולה להיות מעניינת ממה שאתה כותב, אם אותה עסקה תצא לפועל.

    Reply
  4. יואב אורון

    בסעיף השני התכוונתי ל-"לא לחלק דיבידנדים בשנים רווחיות"

    Reply
  5. נועם

    גם וויטסמוק וגם סומוטו קונות חברות במכפילי 3 +-.
    לא עצרתם שנייה לשאול למה חברות נמכרות במחירים כל כך נמוכים? אפילו עם האבני דרך שיתקיימו או לא..
    קשה לדעת אם הרווחים של החברות האלו עמידים כל כך. אז אולי הן זולות אבל קשה להעריך רווח עתידי..

    Reply
    1. משקיע בערך Post author

      שאלה מצוינת. במקרה של סומוטו שרכשה חברות במכפילים דומים, המוכרים רצו להוריד מעליהם את הסיכון ולעשות "אקזיט" קטן. במקרה של וויטסמוק אני לא יודע מה התשובה לשאלה. אבל, מחיר הקניה הוא כ"כ נמוך שהחלטתי בכל זאת לקפוץ למים. סה"כ זו תעשיה שצומחת, למרות שהאופק שלי בהשקעה שכזו הוא לא מאד ארוך

      Reply
    2. יואב אורון

      הייתי לא מזמן באסיפת בעלי מניות של חברת טופ מערכות (לבד…). גם הם קנו בשנים האחרונות חברות במכפילים של 3-4. שאלתי אותם איך הם מצליחים לקנות כל כך בזול, והם אמרו לי שאלה המחירים שנהוגים בחברות האלה. הבנתי מהם שלפעמים החברה, בהנהלה שלפני הקנייה, נמצאת ברוויה מבחינת יכולתה לגדול ולכן המחיר ששמים עליה הוא במכפיל נמוך. כמובן שאחרי הקנייה, יכולה להיות גדילה משמעותית כיוון שהפעילות שלה משתלבת עם שאר הפעילות של החברה הרוכשת. בלי קשר, טופ מערכות חברה מעולה לדעתי (וזולה!), עם הנהלה נהדרת וגם מחלקת אחלה דיבידנד שנתי, אבל אני מחזיק אז כמובן שאיני אובייקטיבי

      ג.נ מחזיק טופ מערכות (כמו שאמרתי…)

      Reply
  6. IKA

    אסטיגי –

    אם אני מבין נכון, מספר משקיעים חושבים שהבעיה הגדולה של החברה בשנים האחרונות היא שבעל הבית עשה בחברה כבחברת ארנק. ברגע שנשפר את זה – המניה אמורה לעלות לשווי ההון שלה. וכעת לאחר שהשכר שלו ירד ב-80%, נראה כי הצעד החשוב ביותר בנושא נעשה.

    – אולי זה טיעון סביר, אבל זה לא מספיק בכלל.

    * החברה היא יבואנית ולא יצרנית. אין בה שום דבר מיוחד מבחינה עסקית.

    * מבחינת הדו"חות הכספיים, חייבים גם להתייחס לעובדה שהחברה איבדה 25% מההכנסות שלה בין 2015 ל-2016.

    * גם בשנת 2014 בה החברה הרוויחה 3 מש"ח, הרווחיות הייתה רק כ-3%

    * החברה תורמת כ-100 אש"ח בשנה לאוניברסיטאות (אולי בעל השליטה עדיין עושה בחברה כבחברת ארנק?)

    * אי אפשר לבחון חברה רק על פי ההון, בגלל שאף אחד לא מבטיח שבמקרה והחברה תיסגר, 1. ניתן יהיה להנזיל את ההון שלה ו-2. אם יהיה ניתן, באיזה מחיר ו-3. המחיר כמובן לא יכלול את המס.

    * אם לא קיים מידע על היכולת של החברה לצמוח (ולא רק להוריד עלויות), או על ייחודיות החברה (אני לא אומר שלא קיים, אני פשוט לא מצאתי כזה) – אתה עדיין יכול להסביר למה החברה שווה את המחיר שלה?

    Reply
    1. IKA

      נ.ב – אני גם נוטה להסתכל בעיקר על חברות שעיקר המחזיקים שלהם הם אלו שמנהלים את החברה. עם זאת אני חושב שיש שני סוגים של בעלי שליטה: אלו שרוצים שהחברה תתפתח ומוכנים לעבוד "בזול" למענה ואלו שרוצים "לחלוב מהפרה". אני חושש שבמקרה הזה מדובר בחלבן כשהפרה לא מייצרת מספיק חלב

      Reply
      1. משקיע בערך Post author

        זה כבר לא הכי נכון כעת כשבעל הבית מוותר על השכר שלו. שים לב גם שהוא עשה הרבה מאד כדי לבסס שליטה ולהחזיק בחברה בכך שהוא קנה את המניות של אשת שותפו שנפטר ואז חילק דיבידנד (במחיר גבוה יותר מהמחיר ששילם לה. קצת מגעיל יש לציין…). אני לא חושב שהוא רוצה לאבד את ההון שלו, בטח כעת כשהשכר שלו נחתך מאד. אני מקווה שהוא יחלוק את המזומן של החברה עם המשקיעים כפי שעשה באופן מפתיע בשנת 2000.

        Reply
    2. משקיע בערך Post author

      אז מה אם החברה היא יבואנית ולא יצרנית? גם סאני לא מייצרת כלום והיא יבואנית והמניה שלה היא הכוכבת הגדולה בשוק ההון ל 2017.
      החברה איבדה מכירות בין 2015 ל 2016 של 25%? השווי של החברה ירד ב 2015-2016 בכ 50%. לגבי כך שאי אפשר למדוד את החברה רק עפ״י ההון, אני נוטה להסכים (אלא אם החברה עוברת הנזלה כפי שלדוגמא קורה בחברה עם הטיקר RHDGF למי שמכיר). לגבי התרומות, אני מסכים. לא לעניין.
      אני מסכים פה שהאפסייד מוגבל כי גם אחרי שבעל השליטה מחזיר 80% מהשכר שלו החברה על סף הרווחיות. קטליזטורים שיכולים להרים את המניה אילו הם חלוקת דיבידנד גדול מתוך ערימת המזומן של החברה ו/או שיפור בעסקיה. אני לא מצפה לעשות פה 100% תשואה קלילים, אבל אני מאד אוהב מאזן חזק. לדעתי גם אם טעיתי ולא יהיו קטליזטורים אני לא חושב שאפשר להפסיד פה כסף.

      Reply
      1. IKA

        תודה על התגובה. אציין שאני לא מתווכח לשם ויכוח, אני מתחבט לגבי החברה הזו כבר שנה ואני מוצא בדיון הזה קרקע פורה להפריה הדדית.

        העלת נקודה מעניינת שדווקא עכשיו כשהשכר ירד, האינטנס למניה גבוהה עולה.

        לגבי אבדן המכירות – אני תופס את זה כאלמנט מהותי בגלל שזה מכירות לחו"ל. אני לא יודע מה קרה שם (כי לא דיברתי עם ההנהלה), אבל בדו"חות לא מפורט, ואם מדובר ב-1-3 לקוחות גדולים שעברו לרכוש ציוד מחברה אחרת – זה משמעותי. לא?

        למה דיבידנד יהווה קטליזטור? מזכיר לך שבבילון חילקה את רוב הונה בדיבידנד ב-2013, וזה לא מנע מהמניה לעלות לרגע אחד..

        מתחבר לחיבה שלך למאזן חזק. אין ספק שהוא חזק כאן. השורה התחתונה שלי לגביה:
        האפסייד ברור ולמען האמת, נראה שהוא גם דיי צועק.
        לעומת זאת, הדאוונסייד במקרה הזה מסוכן משתי סיבות. להבנתי הדרך היחידה שהמניה תרד היא אם המכירות יירדו. ולכך יש שתי בעיות: 1. בגלל שהחברה היא יבואנית ולא יצרנית, זה יכול לרדת תיאורטית ל-0. 2. אני עדיין לא הצלחתי להבין מה גרם לחברה לאבד 25% בשנה, ומבחינתי כל עוד אין בסיס חזק להאמין שזה לא יקרה – זה יכול לקרות שוב בשנה הבאה.

        אתה מסכים איתי? אם לא – למה? אם כן – יש לך סיבה אינטרינזית להאמין שהמכירות לפחות לא יירדו, שלא נדבר על יעלו?

        Reply
        1. משקיע בערך Post author

          אני לא יודע אם המכירות יגדלו. זו באמת נק' שחורה בתיזה.
          לגבי הדיבידנד, אני תמיד מעדיף את הכסף של החברה אצלי בכיס מאשר אצל החברה שלא תדע להשקיע אותם בצורה נכונה. אם הם יחלקו את כל הכסף למשקיעים (אני לא מאמין שהם יעשו את זה, נניח לצורך הויכוח בלבד) בגובה של כ 20 מיליון, אזי שווי החברה יהיה נניח 22 מיליון שקל בלבד. אם היא חוזרת לרווחיות של 2014 עם רווח של כ 3 מיליון, מכפיל הרווח כבר יותר מושך. המזומן ממסך את ביצועי החברה שכרגע הם גרועים. אין שום סיבה להשאיר מזומן אצל חברה, עדיף לדידי שתמיד הם יגיעו לבעלי המניות.
          אני לא יודע למה אתה נתפס לזה שהחברה היא לא יצרנית. לגבי המכירות, אני לא יודע באמת אם הם יעלו או יירדו משום שאין שום מידע שיכול לרמוז לנו על כך מהדוחות. אני אוהב פה את המאזן, המזומן הגדול, ההורדה בשכר של מר בר. דווקא אני לא מאמין שהאפסייד צועק. אם הוא היה צועק הייתי מגדיל הפוזיציה.

          Reply
          1. חיים ארנסטר

            בדוח האחרון, החברה מציינת לראשונה סכומי כסף שהם השקיעו במו"פ ופיתוח מכירות [עמוד 5]… כשהחברה הסבירה באסיפה שמדובר בכיוון, של ציוד יקר יותר ומורכב יותר, למשל השתתפות בתערוכת מצלמות מיוחדות וכדו', כך שאני כן צופה שיפור מסויים במכירות…
            IKA.
            מאיפה אתה לוקח את הנתון שהמכירות לחו"ל, דווקא הבעיה של החברה שחברות גדולות שהיא ייצגה בעבר, התחילו למכור ישירות ממרכזי הפצה בחו"ל, ושילוח מהיר.
            כשהדרך של אסטיגי להתמודד עם זה.
            ייצוג חברות קטנות יותר שלא שווה להם למכור לבד, וכן החברה עברה שינוי משמעותי, כשריכזה את המכירות שלה בצורה כזו, שהסוכנים שלה מציעים פתרונות כוללים ללקוחות, כך שהחברה שותפה עם הלקוחות בפיתוח המוצר, והתאמת פתרון מתוך מגוון המוצרים שהיא מוכרת, מה שדוחף את הלקוחות שלה לקנות הכול אצלה, כשסוכנים שעבדו אצל החברה שנים אבל לא הצליחו להתאים את עצמם לקונספקט מצאו את עצמם בחוץ] ולא להתחיל לרכוש פריט פריט אצל כל יצרן בנפרד.
            וכן לחברה יש עוד המון אסטרטגיה לעשות ולהחליט אם יש הצדקה לקיומה…
            נ.ב.
            מומלץ לקרוא את ההודעה האחרונה של החברה בו היא תוקפת משקיע אקטיבי שבעיקר בזכותו שלמה בר הוריד את שכרו ולקראו את ההודעה שלו לגבי הבעיות של אסטיגי
            http://maya.tase.co.il/reports/details/1129370/2/0

  7. IKA

    הכוונה באפסייד כ"צועק" היא לא ש"ברור שהוא עומד להגיע" – אלא שברור שהוא קיים וברור שהוא לא 10% (מצד שני, כמו שאמרת, ברור שהוא גם לא 100%). נסחרת מתחת להון, הרבה מזומן לחלוקה ומאז תקציבי.

    אני נתפס לזה שהחברה כי ה-moats קטנים בהרבה.

    קיבלתי את עמדתך, תודה

    Reply
  8. אלמוג הכהן

    לגבי וויטסמוק – האם ראית את ההודעה בנוגע לתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה בארה"ב?
    איך ניתן להעריך נזק ע"פ המידע הנ"ל?

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *