הרבה פעמים לאחר שאנשים שומעים את סיפור הפנסיה ה״מסובך״ שלי, אנשים נחרדים. חושבים שאני משוגע. כל הזמן מנסים להוכיח לי שאני טועה במקרה הטוב, או טייס קמיקזה יפני במקרה הגרוע. הרבה מנסים להסביר לי שבגלל שאני נצמד למדדים בפנסיה במכשיר “נחות” כמו קופ״ג, אני עושה טעות בסיסית. לא כ״כ בגלל התשואה אלא בגלל המקדם. כולם מסכימים איתי שהתשואה שמנהל פנסיה ממוצע יעשה היא תשואה נחותה ביחס למה שהשוק נותן, אבל המקדם. אוי המקדם. אנשים ממש מאוהבים במקדם האומלל הזה. לדעתי הוא לא שווה כלום המקדם הזה וגם אם כן, הוא לא שווה את התוצאה ואת הסיכון. רבים חושבים שאם המקדם הוא קבוע, אזי הקצבה של העמית מובטחת. רבים לא נותנים את דעתם לסיכון או לצבירה כתוצאה מבחירת מסלול תלוי מקדם.
ההנחה
ההנחה המרכזית שבגינה אני חוסך בקופ״ג מחקת מדד היא שאני מאמין בשוק ההון. אני אסביר את ההנחה הזו בהמשך כדי להראות חד משמעית למה מי שחוסך בביטוח מנהלים עושה את טעות חייו הפיננסית. עוד הנחה מרכזית שלי, היא שאני לא מסתפק בפירורים של הקצבה שהפנסיה אמורה לשלם לי בהגיעי לגיל 67. חברים, בגיל 67, אני מתכוון לקנות אסטון מרטין 67, לעזור לילדים, לטוס לבורה בורה לשבת בסוכה בספטמבר, לשתות שייק עם המטריה הקטנה הזו במשקה, ולטוס משם לשתות בירה באוקטובר-פסט בגרמניה. אני מכוון להרבה כסף, ואת הכסף הזה אני לא מתכוון להשאיר תקוע בצורת קצבה. אני רוצה למשוך אותו ולשלם לעצמי קצבה. מי שרוצה קצבה זה בסדר גמור, אבל לדעתי זו טעות כי הדרך לשם מוטעית וגם התוצאה. לא כל אחד צריך למשוך את הכסף בפנסיה ולהמשיך להשקיע בשוק ההון. אפשר גם לקנות דירה בכסף (או כמה דירות) ולקבל שכירות. לא חבל לוותר על ההון (היוון קצבה)?
מקדם קצבה
למי שלא זוכר, מקדם הזקנה הוא אותו פרמטר שעומד מאחורי כמות החודשים שנותר לפנסיונר לחיות. כלומר, אם מקדם של עמית הוא 200, ההנחה היא שהוא אמור לחיות עוד 200 חודשים מרגע הפרישה. מה שמצטבר לו בפנסיה מחולק באותו מקדם זקנה\קצבה. התוצאה של פעולת החילוק הזו זה מה שתהיה הקצבה שלו מגיל הפרישה ועד מותו, בין אם זה יקרה לאחר שנה ובין אם יותר (אל תתפסו אותי פה במילה כי יש בחירת מסלולים בהגעה לגיל פרישה ואני לא שולט בהם, אבל בואו נניח שאפילו אם הפנסיונר מת בגיל של מתושלח, הוא עדיין יקבל את אותה קצבה צמודת מדד אבל ללא הון. גם דמי ניהול יחסית גבוהים צריך לשלם פה).
תשואה
קודם כל ברור לכולם שכח הריבית דריבית הוא כח חזק ביותר וששוק ההון נותן תשואה יותר טובה מכל מנהל פנסיוני. שוב, על כך אין ויכוח בכלל. הטענה שלי שעוד לא מצאתי מנהל פנסיוני באמת שמכה את המדדים בטח לאורך שנים. למדדים יש היסטוריה. אפשר לראות בנקל שמדד ה S&P 500 נתן תשואה טוטאל ריטרן של כ 10% מאז שנת 1970 ואפילו בפרספקטיבה של כל 25 שנה (העמודה אחרונה בלינק), הוא נתן תשואה דו ספרתית או קרוב מאד לכך.
אז בואו נעשה דוגמא קטנה להראות כמה תקוע בנאדם יכול במסלול של ביטוח מנהלים בהנחה שהוא מפציץ ועושה תשואה של 7% לעומת ה S&P 500 שייתן נניח אחרי דמי ניהול “רק” 9%. ניקח עמית לפי פרמטרים כפי שכתבתי בעבר לפי דוגמא כללית ולא מחייבת. נניח שלבחור בן 37 יש 300,000₪ חסכון פנסיוני ועוד 30 שנה עד יציאה בפנסיה. בואו נניח שהבחור מפקיד משכר של 20,000₪ לפנסיה וזאת לפי 18.33%. אני חוזר: בביטוח מנהלים הוא עושה 7% אחרי דמי ניהול. כידוע דמי הניהול בביטוח המנהלים הם שערורייתים שמגלחים את התשואה אז זו הנחה ממש דמיונית שהוא יעשה 7% בשנה אחרי דמי ניהול. אני לא יודע איך אפשר לעשות תשואה כזו בטח בהתחשב בעובדה שיש מסלולים בביטוח המנהלים שלוקחים 0.8-1% על כל הצבירה ואפילו יותר ו 15% על הרווח. לדעתי זה פשוט בלתי אפשרי לעשות 7% בשנה בממוצע אחרי דמי ניהול.
קצבה? היוון קצבה!
היוון קצבה זוהי משיכה הונית. כלומר את הקצבה מהוונים לפי מקדם היוון ומושכים בצורה הונית, למעט הסכום שהמדינה מחייבת להשאיר כסכום קצבה מינמיאלית? למה? המדינה מכריחה את החוסך להשאיר סכום לקצבה לקיום מינימאלי. לדעתי בעוד 30 שנה הוא יהיה כ 10,000₪.
הנחתי שמי שנשאר במסלול של ביטוח מנהלים יש לו מקדם קצבה מובטח של 166, דבר שלא קיים היום יותר ובעטיו כולם לא מוכנים לזוז מביטוח המנהלים הזה. זאת לעומת מקדם קצבה תיאורטי של 300 בהנחה שזה מה שיהיה בעוד כ 30 שנה, כלומר עליה של כ 100 חודשים התוחלת החיים. היום המקדם הזה הוא בערך 200. במקרה כזה הקצבה תהיה אותה קצבה. אבל למה להישאר עם אותה קצבה ולא למשוך את הכסף? מי שמושך את הכסף במסלול ביטוח המנהלים, יישאר עם מעט כסף כי הצבירה שלו תהיה פשוט צבירה נמוכה. מי שהולך על המסלול שלי, יהיה לו הרבה יותר כסף. תהיה לו אותה קצבה אבל יהיה לו הרבה יותר הון. זאת בגיל 67 ובטח בגיל 90. אני לא מבין למה אנשים נתפסים לכל העניין הזה של קצבה. הרבה אנשים אומרים שאם הקצבה תהיה קבועה אז העמית מוגן. אבל אם הקצבה היא אותה קצבה, אבל עם אפשרות צבירה יותר גבוהה, אז מה עדיף? ברור שעדיף למשוך את הצבירה ככל שהיא יותר גבוהה וליצור לעצמך קצבה.
אפשר להגיע לגיל 67 עם פחות או יותר אותם מס׳ מבחינת קצבה אבל עם הרבה יותר הון. את ההון הזה אפשר למשוך ופשוט לחיות ממנו לפי 4% בשנה או אפילו פחות למי שיותר שמרן. במשך השנים מנק׳ זו, רמת החיים יכולה גם לעלות וגם ההון כי אם עושים 10% בשנה בממוצע ומושכים רק 4%, אז ברור שהכסף רק גדל. איך זה בביטוח מנהלים? בביטוח מנהלים תהיה לך קצבה קבועה ולא תראה את אותו הון.
אז הנה הנתונים שהכנסתי לטבלה (דיסקליימר חשוב: כל הנתונים הם על דעתי ועלולים להיות מוטעים ולא נכונים. הנחתי פה הנחות מפליגות כמו אי התחשבות במשיכת פיצויים/שלא הצטבר כלל כסף הוני עד לשנת 2008/ש 10,000₪ הם הסכום שיהיה פטור ממס/סכום מינימאלי לתשלום קצבה הוא 10,000₪/שמדרגות המס ישארו כפי שהם וכיו”ב. בשום פנים אין להסתמך על המס’ האלה ללא התיעצות עם יועץ מס ומומחה פנסיה.):
ניתן לראות כמה הון מצטבר במסלול של ביטוח מנהלים עם מקדם קצבה נמוך וכמה הון מצטבר במסלול מחקה מדד עם “רק” 2% יותר תשואה שנתית. הקצבה היא בערך אותו דבר. אבל הצבירה היא משמעותית יותר גבוהה. מי שיבחר להוון את הקצבה שלו יוותר עם הון גדול מאד ועם פחות או יותר עם אותה קצבה.
הסיכון בביטוח מנהלים
כל מי שמסתמך על כך שמקדם נמוך יציל אותו, הוא פשוט עיוור. הוא עיוור כי הצבירה שלו תהיה נמוכה מצד אחד כי הוא נדפק בדמי ניהול ותשואה של קרטון חלב.
אבל יש עוד צד למטבע של המקדם. מי אמר שבמקרה שתוחלת החיים תהיה כ״כ גבוהה, שבה מקדם הקצבה יהיה 300 בעוד 30 שנה (כלומר, תוחלת חיים ממוצעת של 92 שנה), האם במקרה כזה, חברות הביטוח תוכלנה לשלם את אותה קצבה כפי שהן החייבו? האם הן לא יהיו בכלל בגרעון אקטוארי שבו הן תבואנה למדינה בטענה, שהן לא תוכלנה בכלל לשלם את אותה קצבה לפי מקדם, רחמנא ליצלן, לא הגיוני. ככל שהמקדם בגיל 67 יהיה גבוה הרבה יותר מהמקדם שהובטח לעמית 40 שנה ויותר לפני הפרישה וכביכול ייתן עדיפות לקצבה קבועה, הסבירות שחברת הביטוח תשלם היא נמוכה יותר ובכך סיכון גדול יותר. המשרעת בין מקדמי הזקנה בין מה שהובטח וקבוע, לבין מה שיהיה בגיל הפרישה דפקטו לאלה שלא קיבעו את המקדם שלהם רק מחדד את האפשרות (נכון, התיאורטית) לכך שלא יהיה להם כיצד לשלם קצבה לפי מקדם כ״כ נמוך. אי אפשר להגיד מצד חברת הביטוח שמבטיחה קצבה לפי מקדם ממש נמוך כי תוחלת החיים תעלה דרמטית לדידה, ולא לראות שזה בכלל מעלה את הסיכון שאותה קצבה לא תשולם כי אם אותה הבטחה התממשה ויש מקדם גבוה בגיל 67, אז הצד השני של הסיכון הוא שחברת הביטוח לא תשלם, כי תוחלת החיים כ״כ גבוהה שהיא לא תוכל לעמוד בהתחיבויות שלה.
הנק׳ שלי היא שאם חברת הביטוח מבטיחה לעמית מקדם קצבה קבוע כדי להגן עליו מפני הסיכון שהמקדם יהיה מאד גבוה עשרות שנים אחרי, מי מגן על העמית מאותו סיכון אם באמת המקדם יהיה כה גבוה שחברת הביטוח בכלל לא תוכל לשלם? תכלס אין לי מושג. אני לא אקטואר אבל אני לא יכול לתלות את כל התקוות הפנסיוניות שלי במקדם ״מובטח״ שבגללו אני משלם מלא דמי ניהול ומגיע לצבירה נמוכה. (בכלל לא התייחסתי בפוסט הזה בכלל לנקודות שדיברתי בעבר, כמו ביטוחים מיותרים שגורעים עוד כסף והעלמות הכסף במקרה פטירה בטרם עת).
אז אני מנסה להבין למה להישאר בביטוח מנהלים? אני אשמח מאד אם מישהו יוכל לתת לי טיעון רציני בעדו.
אפשר לראות לינק לאקסל שבניתי פה.
אינני יועץ מס, ולא יועץ פנסיוני, בשום אופן אין לראות בפוסט זה המלצה לבצע פעילות כלשהי. כל הפועל על פי רשומה זו פועל על דעת עצמו וישא באחריות למעשיו. אין תחליף לייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס והפעלת שיקול דעת. בכל מקרה, יש לקרוא הפטור מאחריות. אני עושה הרבה טעויות. נא לא להקשיב לי. אני כותב הרבה שטויות ובכל מקרה מדובר על הגיגים בלבד מתוך כוונה לעורר דיון ולא ביצוע של מעשה בלתי הפיך שאינני אחראי לו. כל העובר ממסלול פנסיה אחד למשנהו מסתכן באיבוד כספו.
