זו היתה אמורה להיות כותרת של “ההשקעה הכי טובה שעשיתי בחיים הפנסיונים שלי” אבל, ההפך הוא הנכון. זו היתה השקעה גרועה.

במקביל לפוסט הזה והזה שפרסמתי (שכמובן מלאים בטעויות שאני עוד צריך לתקן), נפלה עלי מתנה. אישתי שתחיה קיבלה ממקום עבודתה אפשרות לקבל ייעוץ פנסיוני בלתי תלוי בעלות של 1000₪ שאמור להיות מוחזרים לה ממקום עבודתה. שמח וטוב לב התייצבתי ביום שישי אצל היועץ. זו היתה שעה מה-זה מבוזבזת. התברר שהיועץ הפנסיוני נחרד כשהוא שמע שברצוני לעבור לקופ”ג ולא להמשיך במסלול המסורתי של קרן פנסיה וביטוח מנהלים. הוא ממש היה אנטי ובמקום להתייחס לטיעונים שלי “בעד” התייחס לטיעונים של “נגד”.  כל הפגישה היתה מפוספסת.

הטענות העיקריות שלו הן:

1. הסיכון באינדקסים הוא אדיר לדבריו. הוא הראה לי תשואות מ שנת 2000 לעד היום, 14 שנה שבהן התשואה הממוצעת היא 5%. (יש צורך להפריך את זה?) כשאג”ח מיועד נותן כבר קרוב ל 5%. תשואה מצוינת!
2. הביטוחים הם זולים בתוך קרן הפנסיה. הוא הראה לי את עלות הביטוח הפרטי של אכ”ע וריסק פרטיים מחוץ למנגנון הפנסיה ושהם עולים למס’ גבוהים ביותר לאורך השנים.

אילו הן 2 טענות מטופשות ביותר ולהלן הסיבות:

1. כל אחוז חשוב. הבדל בין5% ל 8% הוא ההבדל של יותר מ 10M₪ ואני לא מגזים. אי אפשר לזלזל בהבדל כזה. כל אחד אחד יכול להשתמש בפונקצית FV באקסל ולראות כמה יצטבר לו. כל אחד יכול להיות מיליונר ב 8 ספרות. כמה פעמים צריך להסביר את זה? למה יועץ פנסיוני בלתי תלוי לא מסוגל להבין את זה?
2. הסיכון קטן כי כל חודש אני קונה מחדש עם השכר בשפל ובגאות. קוראים לזה מיצוע.
3. במקרה פטירה בקופ”ג, כל הכסף עובר למוטב, בניגוד לקרן פנסיה שהם לוקחים לי את הכסף ומשאירים אותי עם קצבה בלבד. למה שאוותר על הכסף שלי או של אישתי?!
4. אני ממש לא חושב שהמנהלים בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים הם מנהלים טובים. ועובדה היא שהתשואות שהם עושים הן כושלות. אם הם היו טובים, אז התשואות שהם היו משיגים היו גבוהות יותר. כל אנשי הלוגיקה הזו של “אינדקסים זה מסוכן” לא קראו ספר השקעות אחד בחייהם ולא מבינים שהשקעה פאסיבית זה הדבר הכי בטוח שיש. בטח של 500 החברות הגדולות בארה”ב.
5. אני לא צריך אכ”ע או ריסק לכל החיים עבור אלא רק עד שיצטבר לי סכום רציני. ובכלל, אפילו אם יעלו לי הביטוחים1000₪ בחודש לאורך זמן, אני מעדיף לשלם הרבה ולקבל פנסיה ענקית. זה עניין מתמטי.
6. אם מצטבר הרבה כסף בקופ”ג, לא צריך יותר ביטוח ריסק, שכן, הסכום הזה הוא ביטוח כנגד חו”ח פטירה, ככה שגם אפשר להקטין את סכום הריסק והאכ”ע לאורך השנים…
7. בכלל, עדיף לצבור כמה שיותר. ואם זה יקרה בקופ”ג אז זה עדיף בעיני. בכל מקרה אני מתכוון למשוך הכל(עבורי ועבור אישתי) בגיל 66, אני לא מתכוון לקבל תשואה של33% (הנחת מקדם 300) בשנה על כל סכום. עדיף למשוך הכל ולשלם 35% מס, אבל לפחות שתהיה לי הקרן. אם נהיה מובטלים לאורך הזמן, אז אמשוך לפני גיל 66 או 67 וזאת, כי סכום הקנס הוא לפי גובה המס השולי או 35%, הגבוה מביניהם…
8. תמיד אפשר לחזור למסלול של קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, לא?

 

זהו, הדבר הראשון שאני הולך לעשות בשנה החדשה זה לאכול תפוח בדבש. הדבר השני זה לאכול גפילטע עם גזר על הראש. הדבר השלישי זה לעבור לקופ”ג צמודת אינדקסים.

ועוד מילה, אל תאמינו לאף אחד. יש לכם אוצר בפנסיה. תנהגו בה בחוכמה. תטפחו ותשקיעו בה. מי שלא יטרח בגיל 30+ יבכה בגיל 67. אנשים מעדיפים לעבוד עד רדת החמה ולא להשקיע מס’ שעות מועט בהבנה של הפנסיה שלהם.

הבלוג הזה היה אמור להיות מוטה יותר שוק ההון ובינתיים איכשהו יצא שהיה מוטה פנסיה. מקווה שבפרוס השנה החדשה נחזור לניתוחי מניות…מאחל לכולנו שתהיה לנו שנה רוויה הצלחות, תשואות, בריאות ו..תשואות כבר אמרנו?

 

אינני יועץ פנסיוני, ולא יועץ מס. אין לראות בפוסט זה המלצה לבצע פעילות כלשהי. כל הפועל על פי רשומה זו פועל על דעת עצמו וישא באחריות למעשיו. אין תחליף לייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס והפעלת שיקול דעת. בכל מקרה, יש לקרוא הפטור מאחריות. נא לא להקשיב לי. אני עושה הרבה טעויות. יש סיכוי גבוה מאד ששגיתי בחישובים וגם הגעתי למסקנות הפוכות.

 

לא קל להיות בשורט על אג“ח ישראל. התחלתי בבניית פוזיציה לפני כשנה וחצי. הרעיון היה ברור: אני דוגל באחזקות של מניות ובמקום להיות בלונג על האג“ח בתשואות מצחיקות, העדפתי להיות בשורט. למה? מישהו מכיר הלוואה יותר זולה ונטולת סיכון? בכסף הזה שקיבלתי, קניתי מניות. בעיקר בנקים אמריקאיים שאותם אפשר להחזיק כנגד השורט ב 70% כלומר (בערך) על כל שקל שורט שמקבלים, אפשר להשקיע 70 אג‘ בבנק אמריקאי.

נתחיל בדיסקליימר: אני לא מבין כמעט שום דבר במאקרו, בעסקאות קרי טרייד או במאזן הסחר של ישראל ומכאן מה כיוון השקל/דולר והתשואות של מדינת ישראל לפי עקום התשואות. נק‘ ההנחה הבסיסית שלי היא שאני יכול לקבל הלוואה של כ 3.5% שלא צמודת מדד (בניגוד להלוואה מבנק למשל, ששם אתה או צמוד לפריים או למדד המחירים לצרכן והיא בערך באותן ריביות או אפילו בריביות יותר גרועות), ולקחת את הכסף ולעשות תשואה יותר גבוהה. בהלוואה כזו אני לא מוגבל בזמן, אני לא צריך לדבר עם הבנק ויכול לפרוע את ההלוואה הזו בכל רגע נתון. אני גם יכול להרוויח רווח הון על אותו שורט.

להמשיך לקרוא איך להפסיד (כרגע) באג”ח ממשלתי

מסתבר שלאחר שכתבתי את הפוסט הקודם על החברה, קרו 2 דברים משמחים:

1.  דני רימוני קרא את הפוסט והסכים עם רוב הנק’ שלי. בהמשך לכך קבענו פגישת הכרות שבה נפגשנו ושוחחנו. כיף לדבר עם בעל שליטה ומנכ”ל שמקבל אותך ועונה גם לשאלות שנוגעות לו אישית, והוא באמת היה מסביר פנים וענה על כל השאלות. גם אלו הקשות והפחות נעימות.

2. בלי קשר לבלוג, ההנהלה הודיעה שהיא מוותרת על המענק הגדול שלה ומסתפקת בתגמול קטן יותר, מה שמגדיל את הרווח לפני מס בכ 5-6M שקל. יצא טיימינג טוב…

אז הלכתי לפגוש את דני רימוני, מנכ”ל החברה. כבר מחוץ למפעל הצנוע של החברה ברח’ שנקר בפ”ת, שמחתי לראות שהמפעל אכן… צנוע. לא איזור הי טק ולא שכירות יקרה. מדובר על מפעל עם משרדים פשוטים וצנועים. על המדרכה מעמיסים סחורה שמיועדת לסודה סטרים. 🙂

להמשיך לקרוא רימונדה – 2

רימוני תעשיות

אומרים שאת הכסף נעשה אם נלך בדרכם של הגורואים הגדולים. אז הלכתי בדרכו של פיטר לינץ’.
את הכלל הראשון בהשקעות יש לנו, כפי שכתב פיטר לינץ’ בספרו One Up on Wall Street, חברה צריך שיהיה לה שם מטופש. מי שחושב שהכלל הזה הוא לא רציני שיסתכל איזו תשואות סיפקו חברות כמו נאוי או רמי לוי למשקיעיהן…
אז ל”רימוני תעשיות” יש אכן שם מטופש. אבל מה עם פעילות החברה? האם היא מספיק “משעממת” כדי שתהיה מספיק “מרגשת” עבור משקיע אגדי שכזה? החברה פועלת בתחום הזרקת הפלסטיקה ותבניות פלסטיות. משעמם מאד. אז 2 כללים כבר מיצינו.

מי זו חברת רימוני תעשיות?

להמשיך לקרוא נותנים לך רימוני? תעשה ממנו רימונדה!