2017

אם ניקח את מה שכתבתי בסיכום שנת 2016 נראה שהתשואות יוצאות כמעט אותו הדבר. בשלב מסוים ברבעון הרביעי התיק שלי הראה תשואה יפה מאוד של 30%, אבל השנה הסתיימה בצורה ממוצעת. יכולתי להיות מרוצה שזו שנה נוספת שאני שוב מעל המדדים, אבל בסופו של דבר אני מאוכזב מאוד. הרבעון האחרון היה לא טוב עבורי ובחלקו הגדול אשמתי ממש.

באפט תמיד אומר שהכלל הראשון בשוק ההון הוא לא להפסיד כסף. הכלל השני, הוא לא לשכוח את הכלל הראשון… ויכול להיות שעברתי על כלל אחד לפחות. לקראת סוף השנה הגדלתי את רכיב המזומן בגלל שקשה למצוא חברות זולות ואני רוצה להיות מוכן לרגע שבו תגענה הירידות. בנוסף, נפרדתי מכמה החזקות.

קראתי איפשהו ש-2017 היא אחת השנים הכי פחות תנודתיות בשוק ההון. גם בגזרת המאקרו היה די רגוע. אני תמיד אומר ש-3-2 אירועים גדולים בשנה מזעזעים את השוק ומייצרים הזדמנויות. ב-2016, למשל, מחיר הנפט נפל בתחילת השנה והפיל את הפיננסיות; לאחר מכן היה הברקזיט; ובנובמבר טראמפ נבחר לנשיאות. והשנה? די רגוע.

אבל אצלי, בניגוד לשנה ״הרגועה״, התיק היה תנודתי מאוד. אם היו אומרים לי בתחילת השנה שאעשה כ-7% מעל ה-S&P500 הייתי קונה את זה, אבל אני עדיין מאוכזב בגלל הטעויות שביצעתי שדרדרו מאוד את הביצועים שלי. בקריאה סופית ה- S&P 500 Total Return הראה תשואה של 21.83% דולרית ו 9.85% שקלי. התיק שלי עלה 16.58% שקלית.

ההצלחות

המנצחת הגדולה שלי היא פלוס500 שהשכלתי להחזיק בה כפוזיציה הכי גדולה לקראת סוף 2016, והיא אכן נתנה החזר יפה מאוד לבעלי המניות שלה השנה. כמו שכתבתי בסיכום הקודם, בשיא החזקתי בה ב-27% לאחר כל העליות. ברבעון השלישי צמצמתי מאוד את האחזקה בה כי חששתי משיהוקים רגולטוריים, ובעיקר מהעובדה שהיא הייתה כבר ממש ענקית אצלי.

החודש אכן היה שיהוק כזה מטעם הרגולטור האירופאי שהוריד את המניה בכ-20% לרגע נתון, אבל בסופם של כמה ימי מסחר השווי של החברה די חזר לעצמו.

לפי ההודעה, ה-ESMA רוצה להוסיף הגבלות בשוק ה-CFD. לדעתי, המגבלה היחידה שעוד קשורה לחברה היא המינוף והורדה שלו. בדקתי קצת בחשבון דמה של פלוס500, והמינוף המקסימלי האפשרי שם הוא 1:40 – וגם זה רק על חלק מהמוצרים (בעיקר מטבעות). כך שגם ההודעה על הורדת המינוף לא תשפיע יותר מדי, בעיקר משום שהמינוף האפשרי בפלוס לא מוגזם.

פלוס500 גם לא מאפשרת ללקוחות להיות בהון שלילי, לא מתגמלת סוכנים על שידול לקוחות ולא עוסקת באופציות בינאריות – כך שמדובר שההודעה היא בבחינת סערה בכוס תה והיא לא אמורה להשפיע יותר מדי לרעה על הרווחים.

החברה עדיין נמצאת כיום במכפיל רווח חד-ספרתי, עם הרבה מזומן וצמיחה. יש לזכור גם שפלוס מרוויחה יותר בשוקים תנודתיים, מה שלא קרה השנה. לפי פרסום עבור רבעון שלישי של השנה, פלוס500 מרוויחה בקצב שנתי של כ 200 מיליון דולר וזאת על שווי שוק כ- 1.4 ביליון דולר, כלומר, מכפיל של כ-7 על חברה צומחת, שמחלקת דיבידנד, עם הרבה מזומן בקופה ועוד לפני שהאישור הרגולטורי עבור סינגפור באמת מייצר הכנסות.

״הבעיה״ היחידה היא שהחברה הצהירה שהיא רוכשת מניות של עצמה – אבל היא לא עושה זאת. להבנתי, היא לא קונה מעל 800 פני, וזה ממש חבל. היא רכשה מניות בפעם האחרונה באותו היום שבו היא צנחה מתחת ל-800 בעקבות אותה הודעה של ESMA. גם מחזיקי מניות גדולים נוספים קנו עוד מפלוס לאחר התנודתיות שהחברה חוותה בשבועיים האחרונים.

***

את שגריר מכרתי גם במהלך הרבעון האחרון בסביבות 22.50 שקל. החברה לא ממש יקרה ואפילו זוכה במס׳ פרויקטים עבור סגמנט הקאר2גו הצומח שלה. הבעיה שההשקעה שם בתשתיות אמורה להיות גדולה מאוד ועליה אמורות להתווסף גם עלויות מימון, כך שהמכפיל כבר פחות אטרקטיבי.

לא הצלחתי להגיע להערכת שווי מבוססת וזה נהיה לי מסובך מדי. עדיף לעבור הלאה להשקעות קלות יותר. העדפתי לקחת את הרווחים ולהיפרד מאחת הכוכבות הגדולות של שוק ההון ב-2017 בתל אביב, ברווח נאה, למרות שנכנסתי למניה באיחור.

***

את Destination Maternity (טיקר: DEST) מכרתי בסביבות 2.75 דולרים כחלק מההבנה שאני צריך לראות גם את הסיכון ולא רק את הסיכוי. נכנסתי לפוזיציה ב-1.51 דולרים, וזו הייתה אחת מההצלחות הגדולות שלי ב-2017. זה לא שאני חושב שהחברה יקרה. הרי לפני ההודעה על ביטול המיזוג, החברה נסחרה במחירים גבוהים הרבה יותר.

הבעיה היא שאין לחברה מנכ״ל וכל ההבטחות בנוגע לחיסכון בהוצאות של כ-11 מיליון דולר לשנה הן נחמדות מאוד, אבל עד שלא יתמנה מנכ״ל הן טובות בתיאוריה. בינתיים החברה מדממת במכירות וגם בשורה התחתונה למרות שסגמנט האונליין משתפר.

העדפתי לקחת כ-80% רווח מהירים. שווי שוק של 20 מיליון דולר היה מתנה לחברה שמוכרת ב-400 מיליון בשנה.

***

את Aoxin Tianli Group Inc (טיקר: ABAC), שבינתיים הספיקה לשנות את שמה, קניתי ב-2016 ועברתי איתה רכבת הרים, זוכרים? החברה נתנה לי כ-100% תשואה על פוזיציה די קטנה ב-2016, ובמהלך 2017 ירדה כ-50%  עוד מתחת למחיר הקנייה שלי – אבל לא מכרתי. האמת שממש התבאסתי שלא מכרתי בשיא דאז, אבל לא הגדלתי פוזיציה בשפל כי החברה סינית וזה לא מרגיש לי בנוח עד הסוף.

כפי שחשבתי שיקרה, החברה שלא השתנתה יותר מדי בביזנס שלה, החלה לנסוק במהלך חגי תשרי. רק שבאותו הזמן הייתי בטיול קמפינג עם משפחה וחברים, וראיתי באייפון שהמניה מטפסת ב-73%. בדקתי במהירות ולא מצאתי שום הודעה של החברה. ממש כלום בשום מקום. מכרתי את כל ההחזקה שלי ב-2 חשבונות שונים, מה שלא היה קל שכן הייתי במקום ללא קליטה כמעט, אבל פעלתי מספיק מהר כדי להיפרד מההחזקה התנודתית הזו ב-2 מכירות – 4.5 דולרים ו-3.69 דולרים.

בינתיים החברה הספיקה גם לשנות את שמה וניסיתי שוב לדבר עם מחלקת קשרי משקיעים שלהם ולקבל תשובות, אבל ללא הצלחה. כך שגם אם החברה תיפול בחזרה מתחת ל-2 דולרים, לא בטוח שאחזור אליה. נכון, עשיתי פה כמעט 100% בשנה בתנודתיות עצומה, אבל הסיכון היה לא מבוטל והמכירה במחיר נקודתי גבוה הייתה גם קצת מזל. מה גם שאני לא אוהב שחברות מתעלמות משאלות של בעלי מניות.

***

עוד חברה שנמצאת בתשואה חיובית עבורי ואני עדיין מחזיק בה היא Charles & Colvard (טיקר: CTHR), שלא חשפתי אותה בעבר. קניתי די הרבה ממנה ברבעון הרביעי ב-1.2-1.05 דולרים, והיא בפוזיציה די גדולה אצלי.

מדובר ברעיון ממש מעניין. החברה מייצרת ומשווקת Moissanite – אבן חן שדומה מאוד חיצונית ליהלום, אבל היא הרבה יותר זולה. כך שגם במקרה של מיתון, החברה ״תסבול״ פחות.

ההרכב הכימי של האבן שונה מיהלום והוא מהונדס במעבדות כאשר לחברה יש זכות ראשונים על הפיתוח הזה. המוצר של החברה יכול למשוך את אלה שאינם חפצים ביהלומים שכרייתם מפוקפקת, לפחות תדמיתית, ובעיקר את בני המילניום שלא יכולים להרשות לעצמם יהלומים ויכולים למצוא תחליף זול מאוד ולא פחות יפהפה.

החברה נמצאת כרגע תחת הנהלה חדשה, עם מנכ”לית נמרצת מאוד שמצהירה שאפשר להסתכל על החברה כחברת טכנולוגיה. Charles & Colvard הודיעה בנובמבר שהיא מוכרת את אבני החן שלה, ובעיקר את האבן החדשה forever one, ברשת חנויות היוקרה יהלומי הלזברג (בבעלות ברקשייר, אגב). הודעה נוספת של החברה מאותו חודש היא שהיא מבצעת שיתוף פעולה בסין, למרות שאני לא בונה על כך יותר מדי ממה שהתרשמתי בשיחת ועידה.

בכלל, בשיחת הוועידה האחרונה החברה נשמעה אופטימית מאוד, ולדעתי נקודת הזמן הנוכחית היא הטובה להיות במניה, כשהיא מבצעת הלכה למעשהTurnaround. בנוסף, לחברה יש 5 מיליון דולר מזומן ללא חוב, על שווי שוק של 30 מיליון, והכי חשוב – אינסיידרס קונים שם ללא הפסקה, גם אחרי עלייה אחרונה בשווי החברה. ברבעון האחרון החברה הראתה שיפור גם במכירות וגם ההפסד קטן מאד יחסית לעבר.

אני אתפלא מאוד אם הם לא ידווחו על רבעון של לא פחות מטוב מאוד. ובטוב מאוד הכוונה היא למעבר לרווח עבור רבעון החגים כתוצאה ממכירות מוגברות ורווח גולמי גבוה ביחס לממוצע שלהם. אני מניח זאת לאחר הדוח לרבעון השלישי שהיה טוב יחסית. החברה הגדילה הכנסות וכבר כמעט ולא מפסידה, עוד לפני הכניסה לנישות החדשות שהזכרתי. בשווי שוק כ״כ קטן עבור החברה, רווח עבור רבעון רביעי יכול להזניק את שווי השוק של החברה הקטנה הזו.

***

עוד החזקות מוצלחות שנמכרו ושהזכרתי בעבר הן VSEC, שהרגשתי שהמכפיל שהיא מקבלת משקף נאמנה את הערך שלה ושלאחר הדוח האחרון שלה היא הספיקה לצנוח ואז לתקן.

יש גם את DSWL שמכרתי באזור 2.75 דולרים. כמובן שלאחר שמכרתי היא פרסמה דוח חלומי שהיא סוף-סוף עברה לרווח תפעולי שאינו נובע מהשקעות פיננסיות, בזמן שהיו״ר ממשיך לקנות ללא הפסקה. החברה נסקה במסחר ביום ההודעה עד ל-3.64 דולרים!!! לדעתי, מחיר כזה כבר לא משקף את הערך של החברה, אבל אני כאמור מכרתי כבר הכול ב-2.75 דולרים. בינתיים החברה חזרה כמעט למחיר המכירה שלי.

הכישלונות

הכישלון הגדול הוא סומוטו. לא הערכתי נכון את הסיכון, והחברה עברה טלטלה רצינית ב-2-1 הרבעונים האחרונים. העדפתי להקשיב לקשקושים של ההנהלה במקום לתמרורי האזהרה. הכול התחיל בהודעה המוזרה של החברה שהיא במו״מ למכירתה במחיר של 3.7 שקלים למניה. בנקודת הזמן הזו הייתי צריך למכור את כל המניות שברשותי. למה? החברה הייתה ביום המסחר הזה סביב 3.5 שקלים, ולא מחזיקים במניה בשביל 5% תשואה על עסקת בייאאוט, בטח שלא בפוזיציה גדולה.

מכאן חברה החלה בהידרדרות מהירה, אבל אני ישבתי על הגדר כי הערכתי שהיא בסופו של דבר תימכר. הרי מי עושה מו״מ סתם? היה לי ברור תמיד שהחברה מנסה למכור את עצמה, והחזקה גדולה של בן גירון המייסד לבטח תקדם עסקת מכירה שבה הוא יעשה אקזיט כפי שעשה בעבר.

הבאזז סביב החברה בשוק ההון היה שהיא סתם מפרסמת הודעת מכירה מבלי שאין לה באמת רוכש בקנה. בשיחה עם ההנהלה נאמר לי מפורשות שהחברה מחויבת להודיע על מו״מ בגלל כתבי האופציה שיכולים להיכנס לכסף במחיר הבייאאוט, וההודעה היא מהותית עבור אותם מחזיקי כתבי האופציה. לאחר שהמניה הידרדרה, התנחמתי בכך שהחברה עמדה היסטורית מאחורי דבריה והרי היא מכוונת ל-100 מיליון מכירות ואביטדה של 17.5 מיליון, לא? אז זהו, שלא.

לאחר מכן, באוקטובר, החברה הודיעה שהיא כבר לא תעמוד בתחזיות מכירות ואביטדה שאפתניים. בנובמבר יצא דוח רבעון שלישי שבו סומוטו הודיעה שהמכירה לא הבשילה, אבל היה אור בקצה המנהרה: החברה חזרה על תחזיות אופטימיות יחסית ל-70 מיליון דולר מכירות ואביטדה של 16.5-15מיליון.

טוב, חשבתי לעצמי, החברה אכן לא מצליחה לרכוש חברה נוספת שתביא אותה למס׳ שהיא רוצה. כך שהירידה באביטדה של 2.5-1 מיליון דולר בתחזית לאור העובדה שאין מכירה הוא סביר. לכל חברה יכול להיות רבעון גרוע… אז נניח שזו ירידה של 9-8 מיליון שקל באביטדה, לעומת מצב שבו החברה ירדה עשרות מיליונים בשווי השוק שלה.

אח״כ המצב החמיר עוד יותר. במטרה לעצור את הידרדרות המניה, סומוטו הודיעה שהיא מבצעת בייבק למניותיה בסכום של עד 1 מיליון שקל בחודש, כשהיא מקצה לשם כך 5 מיליון שקל כשהיא תבחן את קניית המניות בינואר. מה יש לבחון מחדש? מקצים 5 מיליון, כשתכל’ס הקנייה תהיה במקסימום 3 מיליון כי מדובר על 3 חודשים… אני לא מבין מי אחראי שם על החשיבה והחישובים, אבל הוא עושה עבודה גרועה מאוד.

בהמשך הייתה מכירה גדולה של סמנכ”ל טכנולוגיות, והבומבה הגדולה הייתה כשהחברה הודיעה לקראת סוף השנה/רבעון שהיא תגיע למכירות לכל השנה בסך של 60-50 מיליון דולר ואביטדה של 12.5-12 מיליון דולר – מה שיוצר רבעון רביעי גרוע במיוחד. פוף. ככה פתאום החברה ירדה בתחזיות שלה באופן הזוי בזמן קצרצר.

הרבעון הרביעי מסתמן כקטסטרופה. המניה חטפה – ובצדק. אם יש משהו ששוק ההון לא אוהב זו הפתעה כזו נוראית. לא מספיק שהחברה מספרת סיפורים על רישום כפול, מכירה לחברה אחרת או בייבק מוזר, עכשיו היא גם בכלל לא בכיוון במכירות ובאבידטה. המניה נחתכה ביום ההודעה בכ-30%. בהמשך המנכ״ל המייסד בן גירון התפטר – ובצדק; וסול צבי וטננבוים, המייסדים של ג׳ניו, הגדילו החזקות כדי להיכנס לדירקטוריון.

אני מכרתי חלק מההחזקות שלי במהלך הירידות, אבל עדיין יש לי החזקה קטנה בסומוטו. ההחזקה הזו עשתה לי נזק גדול וערערה לי קצת את הביטחון.

אבל יש לי כמה תובנות מכל העסק:

1. היה עלי למכור את כל ההחזקה ב-350 באותו היום שבו דווח על מו”מ למכירה. בשביל 5% לא נשארים בחברת אינטרנט. זו טעות שעלתה לי המון כסף.
2. לקחת עם הרבה מלח את השטויות שההנהלה מספרת למשקיעים. לא תמיד מדובר ברוע או בזדון, אבל הנהלה ישראלית בעסקי אינטרנט מסוכנים מספרת סיפורים שנוח לשמוע. תמרורי האזהרה שהבהבו כבר ברבעון השני עם עלייה במכירות אבל לא חלחלו לשורה התחתונה, היו צריכים לגרום לי להבין שהחברה לא תספק את הסחורה. בכלל, מהניסיון שלי אני מתרשם שהנהלות ישראליות לא תמיד יודעות לנווט את הספינה ואין להן שום הבנה בשיח מול המשקיעים בשוק ההון. גם ההבנה הבסיסית של עדיפות בייבק על פני דיבידנד זה משהו שלא מובן לרוב ההנהלות שאיתן שוחחתי, לרבות סומוטו.
3. אין שום סיבה לא להקטין סיכון ולמכור. אני נוטה להתלהב מאוד מהסיכוי ומזניח את הסיכון. אסור היה לי להחזיק בסומוטו בהחזקה גדולה במחיר 300+. חבל. אסור להשאיר את האחוזים על העץ. צריך לקטוף אותם במחיר הנכון. לא מדובר פה בעסקים עם חפיר עמוק כמו וולס פארגו או אפל. בסה״כ זו חברת אינטרנט שברירית עם הנהלה בינונית במקרה הטוב. כל מניה יכולה להיכנס לתיק ההשקעות שלי במחיר הנכון. ב-300+ המחיר היה כבר לא נכון מהסיבות שהזכרתי לעיל.

לפעמים אני מקנא בפיליפ פישר שידע בדיוק מתי למכור את החברות שהוא החזיק. מצד שני, את החברות שקניתי הוא לא היה מחזיק.

***

עוד חברה הזויה שהחזקתי ומכרתי היא וויטסמוק שהודיעה שהיא קונה חברה אחרת. גם פה נפלתי בקשקושים של ההנהלה, ואין ספק שמדובר בחברה מסוכנת. וויטסמוק אפילו לא אמרה את שמה של החברה הנרכשת, והיא נסחרה במכפיל הון גבוה בהנחה שהיא לא תצליח לרכוש את החברה שהיא רצתה. בהמשך היא גם פרסמה דוח מזעזע. אסור היה לי לחשוב שמכפיל 4 הוא משהו בר-קיימא, ושילמתי על כך. מכרתי את כל ההחזקות שלי. אין לה ביזנס, וגם אין רכישה של חברה אחרת. בינתיים המנהלים מקבלים שכר גדול על כך שהם לא מייצרים כלום והם הותירו אותי עם טעויות והפסד.

***

חברה נוספת שנפרדתי ממנה בהפסד (קטן יחסית) היא Genworth Financial (טיקר: GNW). עשיתי זאת ממש לאחרונה לאחר שיחת הוועידה עם ההנהלה. באותה שיחה, ההנהלה נשאלה שאלות קשות ולא כ״כ אהבתי את התשובות. החברה הפכה להיות בינארית מדי עבורי. המיזוג עם הסינים שוב נדחה, עכשיו עד אפריל 2018, ואי-אפשר להעריך נכונה האם הוא יתבצע או לא שכן המכשול הרגולטורי נראה לא פשוט.

בינתיים, לפי שיחת הוועידה, לחברה אין שום רצון לקדם תוכנית אחרת שתיתן לבעלי המניות החזר דומה שלא באמצעות מיזוג. לא אהבתי את התשובות של החברה והמנכ”ל נשמע לי נעול על מכירה שתיתן לו בונוס גדול. ברור שאם המיזוג יתבטל אז המניה תצנח, שכן גם ההנהלה מודה שהחברה נסחרת כרגע בערך בשווי הראוי לה וזעזוע של ביטול כנראה יגרום לחץ גדול על שווי החברה. בנוסף, הם מדגישים ואומרים ש-5.43 דולרים למניה זהו ההחזר הטוב ביותר עבור החברה. הם לא מוכנים להקשיב לתוכנית של הנזלה. אז מכרתי הכול. עכשיו נקווה שהמיזוג יתבטל ונקבל את המניה במחיר נוח הרבה יותר. אני לא אוהב עסקים בינאריים.

***

סאני תקשורת, אחת הכוכבות  הגדולות ב-2017 בת״א, הניבה לי תשואה של קצת מעל “0” לאחר שכבר היה לי 100% בזמן קצר. המניה ירדה משיא של כ-300 עד לסביבות 200, והוספתי עוד ועוד לאורך כל הירידות. אני די אופטימי לגביה. הסיבות היחידות שאני רואה לירידה הדרסטית בשווי השוק של סאני הן בעיות מול צפון קוריאה והחשש מאמזון שאמורה להיכנס לישראל. הפוזיציה פה היא לא ממש כישלון, אבל בטח שגם לא הצלחה, אבל יש לי סבלנות בהשקעה הזו שנכנסתי אליה באיחור.

***

בנוסף מכרתי את אסטיגי וספרינג. לא שהן יקרות, פשוט אין טריגר באופק שאני רואה שיגרום למניותיהן לעלות. לא הפסדתי פה כסף, אבל בזבזתי את הזמן.

***

גם מקאטרפילר נפרדתי ב-140 דולר. החברה יקרה בטירוף, אבל בשוק שורי שורט זה מאוד לא נעים כשהפוזיציה הולכת נגדך ללא הפסקה. נמאס לי לשלם עלויות מרג’ין ואת הדיבידנד שהחברה לא מוכנה לבטל. העלויות הפכו להיות כבר גדולות ואין שום טריגר למהפך. חשבתי שהחברה תרד עם הסייקל השלילי וזה לא קרה, וכעת הסייקל משתפר…אני לא רואה מתי אני עושה שורט נוסף. זה יותר מדי מסובך והתועלת קטנה מדי.

הפנסיה

מה יש להגיד? אני מרחם על כאלה שפספסו את השנים האחרונות. העשור הזה היה לא פחות ממדהים עבור מי שנצמד למדדים. לצערי, קרן מחקה מדדים זהו מוצר חדש שיש אותו רק כשנתיים אחרי שהייתי תקוע שנים בלית ברירה בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים. אפילו כמעט פדיתי הכסף לפני כמה שנים מרוב ייאוש.

השנה הזו עבור ה-S&P500 הייתה השנה השנייה הכי טובה מתחילת העשור. אין לי מושג מה יקרה בעשורים הבאים, אבל אם המדד ייתן לי 10%-8%, כפי שהוא נותן בממוצע, אני אהיה מאוד מרוצה ופנסיונר אמיד. בסה״כ יש לי עוד הרבה שנים של חיסכון ותשואה…

במהלך השנה העברתי את ההחזקות שלי מקרן מחקה מדדים ל-VOO של ואנגארד. נכון שפרסמתי שמבחינת השורה התחתונה יכול להיות שזו אופציה טובה יותר מבחינת תשואות, אבל קורא נמרץ כתב לי שטעיתי בחישובים ולא מצאתי את הזמן עדיין לבדוק את העניין. ייתכן מאוד שהוא צודק ושטעיתי בחישוב. בכל מקרה, אני מאוד אוהב שהכסף שלי שם הוא IRA, שכן דמי הניהול שם נמוכים יותר מקרן מחקת מדדים – ואף יותר ממה שהנחתי. השקיפות היא גבוהה ואני מרגיש ככה ״קרוב״ לכסף שלי. לעיתים אני נכנס לכל מיני בלוגים ופורומים אחרים שבהם אני רואה התפלפלויות של עלויות ביטוחי חיים ואופטימיזציה של אכ״ע או דמי ניהול או תקופת אכשרה. ב-IRA תחת קופ”ג אין כלום. יש חיסכון טהור שקוף כמו שאני אוהב. הדבר היחיד שיש הם דמי ניהול מצבירה שהם נמוכים מאוד, ועוד 0.04% דמי ניהול של ואנגארד.

אני לא מבין למה אנשים חכמים ונבונים לא מקשיבים למה שיש לאורקל מאומהה להגיד בנושא חיסכון ארוך טווח ומתעסקים בשוליים.

יש לי חבר מהעבודה ששמע ממני המון על ענייני קרן מחקה מדדים, אבל הוא לא עבר כי סוכן הביטוח לא הסכים להוזיל לו את דמי הניהול ב-0.05% כפי שהוא דרש. אז בינתיים הוא ״אכל אותה״ בכמה אחוזים טובים גם השנה.

פיטר לינץ׳ תמיד אומר ששוק ההון זו אומנות. אבל להיצמד למדדים זה לא לאמנים, זה בקושי לעצלנים.

 

 

אינני יועץ השקעות ולא רואה חשבון ולא הוסמכתי לכך. יש לקרוא את הפטור מאחריות לפני ביצוע כל פעולה. אין להסתמך על החישובים שנעשו ברשומה הזו, הם עלולים/עשויים להיות מוטעים. אני עושה הרבה טעויות ויש סיכוי גבוה שטעיתי ברשומה זו. סביר להניח שאני מדבר שטויות ולכן כל מי שמבצע פעולה על סמך רשומה זו, עלול להפסיד את כספו. אין תחליף לייעוץ מקצועי. יש לראות ברשומה זו בגדר מחשבות שהכותב מעלה בלבד ולא לייחס שידול לפעולה. נא לא להקשיב לי. אני עלול/עשוי לקנות/למכור את אחת החברות המוזכרות לעיל או כל נייר ערך אחר מבלי לפרסם זאת.