הרבה זמן לא כתבתי על הפנסיה, אולי בגלל שאין יותר מדי לכתוב מכיוון שהכסף נוייד לקופ”ג מחקת מדד בהמתנה (לא) סבלנית ל IRA. תכל’ס אין יותר מדי מה לעשות ברגע שהכסף עבר. הצבירה אותה צבירה, הים אותו ים, אבל הביטוחים…
ואז הבנתי כמה טיפש כשלא הבנתי משהו ממש פשוט בחלוקה בין ביטוח לחסכון בקרן הפנסיה. אישתי, שתחיה, ניידתי אותה לאחרונה לקופ”ג מחקת מדד. ניידתי רק את הצבירה. את ההפקדות השארתי כמות שהם כי במקרה של הפקדה לקרן פנסיה, היא מקבלת אחוזי הפקדה גבוהים מהמקובל שלא רציתי להקטין ובכך להקטין את הצבירה הכוללת. כתוצאה מניוד הכספים, הייתי בטוח שכל הביטוחים המוזלים שלה דרך קרן הפנסיה בוטלו כי אין כסף בקרן. מדובר על ביטוח אובדן כושר עבודה, קצבה עבור יתום ואלמן (A.K.A “משקיע בערך”), וקצבת נכות. עכשיו, בגלל שחשבתי שאין לה ביטוחים, ואם אנחנו נפרד בטרם עת במוות לא מתוכנן, אנחנו לא מכוסים ולכן עשיתי לה ביטוחים עצמאים…
טעיתי. נכנסתי לדו”ח הרבעוני של אישתי ראיתי שהקצבה לכל האירועים הביטוחיים הנ”ל נותרו בנוסף לצבירה חדשה שהחלה לפעול כתוצאה מהפקדות אחרונות. אין לי שום צורך בביטוחים על ביטוחים. אם להיות יותר חד וברור: אפשר פשוט לנייד את הצבירה ולא את ההפקדות בקרן הפנסיה והכיסויים הביטוחיים הזולים נשארים כמו שהם. נכון, האכ”ע שיש לה בקרן הפנסיה הוא לא כזה שיפטור אותה מעבודה אם נניח היא יכולה לעשות עבודה פקידותית, אבל אני אקח את הסיכון הזה. פעם בחציון אני אעשה העברה עוד פעם לקופ”ג, לסכום הצבירה הכולל.
אז ביטלתי את הריסק והאכ”ע שעשיתי לאישתי באופן פרטי וכך, יש לי עוד כמה שקלים סוף החודש כי אני לא צריך את הביטוחים האלה. יש אותם כבר בקרן הפנסיה. עוד יותר מייתר את הצורך בצבירה בקרן הפנסיה. עכשיו בואו נראה מי מוצא טיעונים בעד קרן פנסיה.
פשוט, לא?
אינני יועץ מס, ולא יועץ פנסיוני, אין לראות בפוסט זה המלצה לבצע פעילות כלשהי. כל הפועל על פי רשומה זו פועל על דעת עצמו וישא באחריות למעשיו. אין תחליף לייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס והפעלת שיקול דעת. בכל מקרה, יש לקרוא הפטור מאחריות. אני עושה הרבה טעויות. נא לא להקשיב לי.
רעיון גאוני! כך אתה מרוויח מכל הכיוונים.
האם חברות הפנסיה יכולות להגביל אותך במספר הניודים או להקטין לך את הכיסויים הביטוחיים אם יגלו שאתה עושה זאת פעם בתקופה?
אם לחברת הפנסיה אין שום יכולות להפריע לך הרי שמצאת את הפתרון המושלם!
לדעתי לא, אבל אני מציע לכל אחד לבדוק לפני שהוא עושה משהו בלתי הפיך. אל תשכח את הפטור מאחריות.
הייתי מוסיף נורת הזהרה מעל הפוסט הזה.
אמנם גובה הכיסוי הביטוחי נשמר למרות הניוד (תלוי בקרן הפנסיה שלך) אבל תקופת האכשרה שלך מתחילה מחדש.
במידה ואתה סובל מבעיה בריאותית כלשהי, המהלך הזה בהחלט לא מומלץ.
אם אתה בריא ומניח שתהייה כך בעתיד לא צפויה להיות השלכה על הכיסויים הביטוחיים.
לשמחתי אנחנו בריאים.
מי שרוצה המון ביטוחים תמיד יוכל למצוא תירוץ מדוע לקנות אותו. הצד השני של המטבע זה אובדן צבירה משמעותי.
ברוך השם 🙂
עדיין אני חושב שכדאי לציין את זה בפוסט – למרות הזהרת הקריאה
ומה אם מניידים רק חלק מהצבירה? תקופת האכשרה מתאפסת? אפילו אם מניידים שקל אחד? איך זה עובד?
כיום העברה של חלק מהכספים תלויה בתקנון קרן הפנסיה שלך. בעתיד בתקנון האחיד (ינואר 2018) כל העברת כספים מקרן הפנסיה תוביל לתקופת אכשרה חדשה.
תודה על התשובה.
ומה בנוגע לתקופת האכשרה בקרן הקולטת? אם אני מנייד את כל הכסף מקרן פנסיה אחת לקרן פניה אחרת וכבר היה לי ותק של מעל 5 שנים אז אני פטור מתקופת אכשרה בקרן שאליה עברתי?
ואם אני מנייד חלק מהכסף? האם יהיה לי פטור מתקופת אכשרה בקרן הקולטת? או שאתחיל שם מאפס? או משהו באמצע?
האם אפשר, למשל, לנייד חלק מהכסף לקרן פנסיה אחרת וכך להנות מקרן פנסיה לא תקופ אכשרה, ואחר-כך לנייד את מה שנשאר בקרן המקורית לקופת גמל וכך להנות מ IRA על הכבפים האלו?
אם כן, האם צריך להזדרז עד סוף 2017 כי אחר כך זה כבר לא יעבוד או שגם בתקנון האחי זה יהיה אפשרי?
תודה מראש!
כמובן שבמידה ואתה מנייד לקרן פנסיה תקופת האכשרה תעבור יחד איתך.
לגבי IRA אני לא יודע מה יהיה שם מבחינת כיסוי ביטוחי.
תודה.
ברור לי שבקופת גמל אין כיסוי ביטוחי.
השאלה היא לגבי ניוד חלקי.
האם אני יכול, לצורך העניין, לנייד 10% מהכסף מקרן פנסיה מקיפה אחת לקרן פנסיה מקיפה אחרת, וכך להנות מהכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה שאליה עברתי ללא תקופת אכשרה, ולאחר מכן לנייד את ה 90% הנותרים לקופת גמל שלא מציעה שום כיסוי ביטוחי.
המטרה היא להשאיר כמה שפחות כסף בקרן פנסיה מבלי להזדקק לתקופת אכשרה עבור הכיסוי הביטוחי בה.
שאלה נוספת:
האם אפשרי “לנתק” ביטוח אובדן כושר עבודה מביטוח מנהלים? כלומר להפסיק להפריש לביטוח מנהלים (ובמקום זאת להפנות את כספי הפנסיה חקופת גמל) אבל עדיין לשמור על הביטוח אכ”ע שהיה כלול בו, מבלי לעבור חיתום מחדש?
מה לגבי משיכת הכסף בגיל הפנסיה. אם הכסף עבר לקופת גמל בצבע של “קופה לא משלמת” בכדי למשוך אותו בבוא העת תצטרך להעביר אותו חזרה לקרן פנסיה משלמת. מה יקרה אז?
אבי, יש כמה אפשרויות. או שאמשוך הכל, או שאחזור לקופה משלמת. מי יודע מה יהיה עוד כ״כ הרבה שנים? החוקים עוד יכולים להשנות כ״כ הרבה פעמים עם הרגולוציה בישראל.
המטרה שלי לעשות כסף. בקרן פנסיה אי אפשר לעשות כסף ובטח לא בביטוח מנהלים רחמנא ליצלן.
אל תשכח את הפטור מאחריות. זה לא מתאים לכל אחד.
ובמעבר משכיר לעצמאי בהנחה שלא יהיו הפקדות יותר לקרן הפנסיה, אני מניח שאז לא יהיה טעם לעשות את המהלך הנ״ל, האמנם?
עוד מחשבה יצירתית: אצל הדתיים יש קרן שמשותפים בהה כמה עשרות אלפי אנשים ובמקרה פטירה מגוייס הוראת קבע לשנה על סך זעיר של כחמש עשרה שח
ככה אין שום חברת ביטוח שעושה עליך קופה ללא צורך
אם באיזה קבוצת פייסבוק היה אפשר להרים כזו כפפה היה אפשר ״להכות״ את חברות הביטוח
בראשית דרכה של קרן הפנסיה היא התנהלה באופן שאתה מתאר ועדיין יש כמה בעיות בהצעה שלך ליאור:
1. המוצר לא מוכר כמוצר פנסיוני ולכן לא תקבל עליו הטבות מס.
2. גם מוצר כזה יכל להגיע לגרעון אקטוארי
3. אתה לא באמת יודע איפה משקיעים את הכספים
4. ולכן אתה לא יכל להיות בטוח שאף אחד לא יעלם עם הכסף.
(כן, כן, אני יודע. אני עובד בקרן פנסיה)
הרעיון שלי הוא שאין “מוצר” רק התחייבות לעריבות הדדית בין השותפים העתידיים במקרה מוות, הכסף לא יוצא מהכיס עד שהוא לא צריך לצאת
על פי חישוב שלי, עלות של דמי הניהול מהפקדה מתקרב מאוד לעלות הריסק בגובה זהה לזה של הפנסיה.
אם אתה נהנה גם מהאכ”ע רק אז זה מתחיל להיות משתלם, אחרת עדיף כבר להפקיד הכל לגמל עם דמי ניהול 0/0.5
לא שאני חולק על המסקנה של הפוסט אבל הוא מתעלם מהמשמעות של ניוד הצבירה על עלות הכיסוי הביטוחי. בעתיד, כאשר אשתך תהיה יותר מבוגרת והסיכוי להפעיל חו”ח את הכיסוי הביטוחי יעלה, עלות הכיסוי יגדל משמעותית. אם הצבירה הייתה נשארת בקרן הפנסיה אז הסכום בסיכון (שקטן בזכות הצבירה שגדלה) מפצה על העלייה בעלות הכיסוי. מפצה עד כדי כך שבמקרה שלי אני כבר לא משלם על כיסוי שארים החל מגיל 55 לקרן הפנסיה על אף שסיכון המוות עלה משמעותית. שוב, לא אומר שזה שווה את ההבדל בתשואה, אבל יש פה דקויות נוספות שכל אחד צריך לחשוב עליהן.
אתה אומר שאם יש הפקדות בקרן הפנסיה אין ביטוח אכ”ע? מה הקשר בין הצבירה לבין ההפקדות? הדבר היחיד שנפגע פה זה עניין תקופת האכשרה שמתאפסת.
תאיר את עיניי אם אני טועה…
אני לא אומר שאם יש הפקדות אין ביטוח אכ”ע. אני אומר שהסכום שאתה משלם כל חודש עבור הכיסוי של פנסיית שארים תלוי בכמה צברת בקרן.
ההיגיון הוא שאם אתה נפטר ויש לך הרבה כסף בקרן אז זה לא עולה לשאר העמיתים כלום כי הכל ילקח ממה שצברת.
בסימולציה שלי בגיל 60 והילך אני לא אשלם כלום עבור כיסוי קצבת השארים. לעומת זאת, אם לא הייתה לי צבירה כלל בקרן, עלות אותו כיסוי היה גוזל 9% מכל הפקדה חודשית. סכום משמעותי ללא ספק.
לא בטוח שהבנתי…
ההיגיון שלי אומר שאם הבורסה נותנת 8-10% בשנה אז תהיה לי צבירה מספיק משמעותית (או לאישתי יותר נכון) כך בשבגיל הרבה לפני 60 היא לא תצטרך בכלל קצבת שיירים. ובגיל 60 הילדים (לפחות אצלי) הם גדולים כך שהקצבה עבורם היא לא רלבנטית ואם אני לא טועה, זה אומר שלאלמן הקצבה היא יחסית פחותה. לאישה בת 40, אילו הן 20 שנות חסכון+ריבית דריבית. גם ללא חסכון זה פי 4.5 על הכסף ב 20 שנה בהנחת 8% “בלבד”. במקרה כזה של פטירה, לא צריך ביטוח. מה שיהיה בגיל 60 זה בכלל לא משנה מבחינת הצבירה כי ההשפעה של זמן פה כבר קצרה יחסית.
אפשר לפתור את העניין בריסק גדול שמהוון וזהו שזה מה שאני עושה אצלי (לא ממליץ!). אתה רוצה לפגוע אנושות בצבירה שלך בפנסיה בשביל סיכוי שמישהו יילך לעולמו בטרם עת? זה בסדר גמור, אבל אני לא הייתי הורג את הצבירה שלי. למה אתה רוצה להסתפק בקצבה ולהעלים את הקרן במקרה של פטירה? אני ממש לא רוצה שהכסף הזה ייעלם לטובת כולם כשזה כסף שלי/הילדים שלי. אני חושב שזו נקודה שהבהרתי מס’ פעמים, אבל כמובן, טוב שכל אחד יכול לבחור מה שמתאים לו ויש יתרונות וחסרונות לכל מוצר.
אל תשכח הפטור מאחריות
אני חושב שיש קצת קצר בתקשורת.
אני מסכים שהמהלך לנייד את הכספים לקופ”ג זה מהלך חכם והתשואה העודפת שתשיג שווה את זה.
מה שכתבת בפוסט זה שאתה יכול לחגוג על שתי החתונות. זאת אומרת, ניידת את הכספים לקופת גמל ואתה משיג תשואה הרבה יותר טובה ובגלל שאתה עדיין מפקיד לקרן פנסיה כל חודש אתה נהנה מהביטוח של הקרן. אז זה נכון, אבל מה שאני אומר זה שיש לזה מחיר. המחיר הוא עלות חודשית גבוהה יותר שאתה משלם לקרן הפנסיה כל חודש עבור אותם ביטוחים.
לא אומר שזה גורם למהלך להיות לא כדאי, גם אני עושה משהו בסגנון בדיוק בגלל התשואה שאני מצפה לקבל בקופת גמל, פשוט צריכים להיות מודעים לאיך זה משפיע. אני חושב שמעט אנשים מבינים איך מחושבת העלות של הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה כי זה באמת מורכב אז ראיתי לנכון לציין את זה.
אוקי, אני לא מודע לכך שאילו הן עלויות גבוהות יותר, אבל כנראה שזה זניח לעומת התשואה העודפת וזה לא משהו שישנה את ההחלטה שלי. תודה ששיתפת…
אני גם חשבתי לעשות את זה ובדקתי איך מחושבת קצבת השארים בקרן הפנסיה שאני מפקיד בה (הפניקס). הנה התקנון:
https://www.fnx.co.il/sites/docs/genery/takanonimpensia/takanon_mekifa_010410.pdf
קצבת השארים נקבעת לפי אחוז מהמשכורת שלך שנקבע לפי סוג הביטוח שאתה בוחר והגיל שבו הצטרפת לקרן הפנסיה(“גיל הכיסוי הביטוחי”). ברגע שאתה מעביר את הכספים מקרן הפנסיה לקופת הגמל, הגיל הזה מתאפס, ולמעשה אתה מקטין את קצבת השארים, אך מגדיל את הסכום החד פעמי שהשארים יקבלו במקרה פטירה. לא מדובר כאן ברווח נטו, אלא בחלופה של קצבה בסכום חד פעמי
טבלאת החישוב נמצאת בעמוד 56 בנספח א1.
אם אתה מתייחס לקצבת שיירים במקרה של פטירה, יש לי ריסק, ככה שאני מעדיף שהשיירים שלי יזכו בסכום חד פעמי גדול בתוספת הקופ”ג שנפדית.
מי שנמצא בקרן הפנסיה והולך לעולמו בטרם עת, השיירים שלו לא יזכו לקבל את ההון שהצטבר אלא רק את הקצבה.
אל תשכח שאני ממש מקשקש הרבה קשקושים ובשום אופן אין טעם לקחת את הגיגי פה בתור המלצה!
מישהו יודע מה ההשלכות של המהלך הזה כשהניוד הוא רק של צבירה מביטוח מנהלים לגמל ?
על מה עליי לשים לב ?
תודה.
תודה על הפוסט.
רציתי לשאול ממה נובעת הצבירה העודפת בקופ״ג?
אפרט את הפרמטרים הכלולים במשוואה:
1) ד״נ. בקופ״ג ד״נ יקרים יותר מהצבירה ובהנחה שהצבירה גבוהה יש להם השלכה משמעותית.
2) עמלות קנייה ומכירה- המוסדיים משלמים עמלות פחותות בהרבה מאשר בקופה ira
3) מסלולים- היום ניתן להשקיע במסלולים מחקי מדד גם בקרנות פנסיה
4) גירעון אקטוארי- אם קיים קיים אך ורק בקרן פנסיה (חסרון בהחלט)
5) אג״ח מיועדות ערד- אגרות חוב ממשלתיות לא סחירות בריבית של 4.86% (אם אינני טועה) צמוד. גם כן חסרון בהתייחס לאפיקים אלטרנטיביים, אך מהווה גם יתרון בשנים לקראת פרישה בסביבת ריבית נמוכה.
6) כיסוי ביטוחי- קיים אך ורק בקרן פנסיה.
לאחר שמניתי כל אלו רציתי לשאול:
– האם החסרתי פרט מסוים?
– האם אתה סובר שבאופן חד משמעי תשואה של קופ״ג תייצר תשואה עודפת של קרן פנסיה בהנחה ששתיהן מושקעות במסלול השקעה פסיבי?
תודה
1-2: לא נכון. קופג איאראיי זולה מאד.
3: במינוף ועדיין עם אגח מיועד. לא טוב לי.
6: לא רוצה כיסוי ביטוחי. קניתי לבד ריסק ואכע דרך העבודה.
1-2) ד”נ הכי זולים שמצאתי הם 0.3%
בקרן הפנסיה אני משלם 0.015%.
*עמלות קנייה ומכירה אכן יותר זולים עבור מוסדיים.
3) היום ישנן קרנות פנסיה המשקיעות במסלולים מחקי מדד 100% מניות ללא מינוף וללא אג”ח מיועדות(זו לא חובה רגולטורית במסלולים אלו).
6) אתה בהחלט משלם יקר יותר עבור ביטוחים אלו, הרי בקרן הפנסיה העמיתים מכסים זה את זה וחברות הביטוח אינה לוקחת על עצמה את הסיכון, בהתאם בפרמיה גבוהה יותר.
אם כן, מדוע אתה מעדיף IRA?
תודה
אשמח לשמוע את דעתך.
איני מתריס, רק מנסה להבין את הרציונל של משקיע מנוסה ממני בהרבה.
יחד עם זאת, מה שכבתי בדקתי לעומק ואני מנסה לבחון האם יש אלטרנטיבה אופטימלית עבורי מהמצב הנוכחי