כמה זה 22^1.12?

השבוע כותרות העיתונים הכלכליים בישרו שהמעו“ף פרץ שיא חדש ונסגר בשיא כל הזמנים. וואו! איזה יופי להיות בשיא. ומה עם ת“א 100? גם נושם אוויר פסגות. למעשה, מאז שהושק מדד ת“א 100 בשנת 1992 בשער ה“מפתיע” של 100, הוא עשה כברת דרך עד לשערו הנוכחי של 1286. כלומר בערך פי 12 ב 22 שנה. לא רע. פי 12!!! זה יותר מ“לא רע”. זה מצוין. פי 12 זו תשואה של 12% בשנה. זוהי התשובה של פעולת החזקה. התשואה היא פי 12.

אני חושב שהתשואות הללו עשויות להיות מפתיעות בהתחשב במה שעברנו פה ב22 השנים האחרונות. למקרה ששכחתם:

פיגועי ענק בשנות ה 90, רצח ראש ממשלה, אינתיפאדת אל אקצה וחומת מגן, פיצוץ בועת הדוט קום, התנתקות, מלחמת לבנון ה 2, 3 מלחמות עם חמאס וכמובן משבר האשראי של העשור הקודם. שכחתי משהו? ועם כל זאת, מי ששם את כספו על מדד ת“א 100 והלך לישון קם היום עם פי 12 על כספו ב 22 שנה. פשששש. אחלה תשואה!

עכשיו שאלה. כמה התשואה שלכם בקרן הפנסיה? כמה בביטוח המנהלים? כמה בקופת הגמל שלכם? אני מוכן להתערב אתכם שאין מנהל קרן אחד שעשה תשואה כזו. אחד! אנחנו נותנים את כספנו למנהלים שהם ממש גרועים. כל מה שאנחנו יכולים לצפות מהם זה לעשות את אותם מ–י–נ–י–מ–ו–ם 12%, לא? אז זהו שלא. אין כאלה. אבל עכשיו יש. מצאתי. קופ“ג IBI מחקה מדד S&P. (או כל מדד אחר או תמהיל אחר מדדי מתוך האפשרויות שיש).  תסלחו לי על חוסר הפטריוטיות, אבל אני מעדיף להצמיד את כספי לכלכלה הגדולה בעולם עם סיכונים גיאו פוליטיים נמוכים יותר מישראל ועם כלכלה נוחה יותר לעסקים. זו שעשתה “רק” 10% לשנה ב 40 שנה האחרונות.

למה להסתפק בתשואות מצחיקות? למה לא לעשות תשואה דו ספרתית לאורך עשרות שנים ולפרוש עשיר? כן. עשיר!!!! למשוך בפנסיה מיליונים, לקנות אסטון מרטין חדשה, לטוס ביזנס, לגעת בקיר ולחזור? זה לא שאני מזלזל בכסף, כסף זה חופש.

אני שומע כל הזמן אנשים מסביב בסיפורים הזויים של ממש. אחד לא יודע שהוא משלם על הפקדה מביטוח המנהלים שלו 8% (בחיי. זו לא טעות), שני לא מבין למה חסרות לו הפקדות, שלישי לא מודע בכלל לדמי הניהול שלו, 99% מהאנשים לא יודעים באיזה מסלול השקעות הם נמצאים ובטח לא מסלול ביטוחי. רוב האנשים נוטים לזלזל בפנסיה שלהם. לא אני. אני כל הזמן מתחבט בשאלה מה לעשות כדי לטפח אותה וכדי למקסם אותה. זה הכסף שלי. כן. שלי! לא של אף מנהל פנסיה ואף סוכן ביטוח. אני המום ממה שקורה כשאני יושב עם סוכן הביטוח שלי. הוא לא מבין כלום מהחיים שלו. הוא לא יודע להסביר לי את התיקון 190 לחוק הפנסיה, הוא לא יודע מה זה IRA. הוא עושה לי חישובי תשואה של 3% ומשהו. בושה! מה פתאום 3 ומשהו אחוז? איזה מן תשואה מצחיקה זו? אני רוצה יותר!! מה שהמדדים נותנים לי. ל–פ–ח–ו–ת. לא פחות.

יש לי היום 2 מכשירים פנסיונים:

קרן פנסיה

אני חייב לציין אותה לטובה (יחסית). דמי הניהול הם נמוכים מאד. אני נמצא שם כמובן במסלול מנייתי ומסלול השקעות מוטה שאירים.

יש כמה בעיות עם קרן הפנסיה:

1. אני משלם שם אכ“ע שאין שום דרך להיפטר ממנו. כמה נוח לקרן הפנסיה לקחת ממני אכ“ע בידיעה שלעולם לא אשתמש בו, שכן, הוא נחות לזה שיש לי ממקום העבודה, ואם חו“ח אצטרך להפעיל אכ“ע, אזי אפעיל את זה של העבודה. אי אפשר לבטל אותו. סתם מגלח לי כל שנה כמה אלפים.
2. מנגנון איזון אקטוארי.. שיטה לאזן בין ההתחייבויות לבין ההכנסות של הקופה. אם יש חוסר בקופה מפעילים איזון שכזה. עוד קצת כסף הלך.
3. ערבות הדדית. אם ישנו אסון המוני וצריך לשלם לכל העמיתים אזי הסכום שמשולם יבוא על חשבון כל העמיתים, דבר שיפגע בביצועים של הקרן. אני קפיטילסט. לא רוצה לחלוק את כספי עם אף אחד. מצטער. לא בשבילי.
4. מקדם זקנה לא מבוטח. זה לא חשוב לי בכלל. אני מתעתד למשוך כל מה שאפשר הוני.
5. יש שם 30% מהכסף באג“ח מיועד שהוא משקולת תשואה שנותנת 4.86%. רוב האנשים מבסוטים מזה. בעיניי זה גרוע מאד. בתשואה כזו אני לא אפרוש עשיר.
6. מיש–מש רציני בין ביטוח לחסכון. אני לא מבין מה הקשר בין חסכון לביטוח. אם אני ארצה ביטוח לפטירה, נכות או אכ“ע, אני יכול לקנות אותו בעצמי. פה מערבבים את החסכון עם הצבירה הפנסיונית וכל זאת עם מיליון סייגים והגבלות וחוקים שאף אחד לא מבין.
7. תשואה על הפנים.

ביטוח מנהלים

זהו בעיני המכשיר עם המיתוג הכי טוב אי פעם! ביטוח מנהלים. אולי בגלל שבישראל כל עובד הוא מנהל. לא חשוב. זהו מכשיר אפילו יותר גרוע מקרן הפנסיה:

1. דמי ניהול שערורייתים. יש כל מיני מסלולים. יש מסלולים שבהם משלמים דמי ניהול מהפקדה. יש כאלה מצבירה ויש כאלה שבהם הקרן משתתפת ברווחים… אצלי דמי הניהול הם רק מצבירה. אבל עדיין, לשלם יותר מאחוז עבור תשואות עלובות, זה ממש לא כוס התה שלי.
2. ריסק. בד“כ הריסק שנועד להיות מופעל במקרה של פטירה הוא מופעל בדיפולט. אצלי הוא מנותק. אני משלם בעצמי ריסק לביטוח חיים שקניתי בעצמי. זה יותר שקיפות ויותר זול.
3. מקדם קצבה מובטחת, אבל לי זה פחות חשוב כי אני רוצה למשוך במילא הוני את מה שאפשר.
4. תשואה על הפנים.

יש כמובן יתרונות ביטוחיים ל2 המכשירים שאני לא אפרט, אבל בעיניי הם זניחים. המטרה שלי היא לפרוש עשיר ולא להתכסות בהמון שמיכות של ביטוחים. אפשר פשוט לעשות ריסק גדול ובא לציון גואל.

הבעיה הכי גדולה עם המכשירים האלה מעבר לזה שהם מערבבים ביטוח וחסכון, זה שאין שום סיכוי שמי שנשאר במכשירים האלה יגיע לתשואות כאלה דו ספרתיות. ולמה אני כ“כ בטוח? כי אם ב 22 שנה המדד עשה פי 12, והם לא, אז גם בעתיד הם לא יצליחו. אין שום סיכוי. לא אכפת לי לשלם אחוז שלם מצבירה על כל הפנסיה שלי בכל שנה, אבל ראבק, תנו מינימום את המדד! לא רוצה שתנהלו לי!! כל יתרון שיש למכשירים הפנסיוניים האלה מתגמד לעומת החסרון הטמון באחזקה בהם: התשואה שלהם עלובה. ביזיון אחד גדול.

קופת גמל

מתברר, שלחוסך הפשוט יש סיכוי. כל מה שהוא צריך לעשות, זה לעבור לקופ“ג. כן, מדובר באותו מכשיר ישן שכבר ממעטים לחסוך בו. זהו מכשיר חסכון טהור ללא שום מרכיב ביטוחי. אז נשאלות השאלות? מה קורה אם יש אכ“ע? תשובה: לרבים יש דרך העבודה, ואם לא אפשר לקנות. נכות: אפשר לקנות פוליסה. פטירה: אפשר לקנות ריסק. קופ“ג היא חסכון טהור. ואם אותו חסכון טהור ייתן לי רק 10% בשנה למשך 30 שנה ולא 7% (במקרה האופטימי) אז…פשוט אוכל להיות עשיר.10%, 11%, כל מס‘ זוכה. העיקר שיעשה יותר משאר האפיקים הפנסיוניים. למה להיות עצלן?! כל מה שצריך זה עפ“י חוק להעביר את הצבירה שיש בביטוח מנהלים ובקרן הפנסיה, לקחת את כל הערמה הזו, להעביר לקופ“ג ולהצמיד את כספנו לאחד מהאינדקסים המובילים. אחרי שהתלהבתי מהעניין הזה יש כמה בעיות עם המימוש הזה:

1. קופ“ג שכזו היא חסכון טהור, וככזה אינו יכול להכיל ביטוח של אכ“ע עבור ההפקדות הפנסיוניות. כלומר, במידה והעמית מגיע לאכ“ע, במסלול הביטוחי הרגיל של ביטוח מנהלים או קרן פנסיה, העמית יקבל סכום ביטוח גם עבור החלקים העתידיים שמופרשים עבור הבטוחים הפנסיונים. בקופ“ג זה בלתי אפשרי.
2. בחלק מהמקרים עבור קופת גמל, העמית עלול להיות לא חתום על סעיף 14. כלומר, במקרה של פיטורים או התפטרות, תיאורטית, מקום העבודה עלול שלא לשחרר את כספי הפיצויים של העמית. לדעתי זהו מקרה היפותטי ולא סביר, שכן סעיף 26 אומר בוודאות שכספי פיצויים הם של עמית ולא של מעסיק. הדבר הזה כבר עמד למבחן של ביה“מ. כל עניין של סעיף 14 מוסבר יפה בבלוג של “לקבל את המירב“. יש לפחות 2 דרכים שאני חשבתי עליהן שבהם אפשר לעקוף את האיסור הזה והם: להחיל את סעיף 14 גם על הקופ”ג מול המעסיק. אפשרות אחרת: אם העובד יודע שהוא הולך להתפטר, הוא יכול להעביר את כספו חזרה לקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים ולאחר שהפיצויים שוחררו, הוא חוזר לקופ”ג. הרבה ביורוקרטיה אבל ככה זה ישראל.
3. לקופ“ג אין מנגנון של “קצבה משלמת“. מכאן, בהגיע הפורש לגיל 67, הוא צריך למצוא קרן פנסיה לדוגמא שתסכים לקבל אותו על מנת להחיל את מנגנון תשלום הקצבה. דמי הניהול יהיו חצי אחוז לפי הבנתי. יכול להיות שעוד כ“כ הרבה שנים קופ“ג תוכל להיות במסלול של קצבה משלמת, אבל זה עוד רחוק. במדינת ישראל הרגולוציה משתנה יותר מדי מהר…
4. אין אכ“ע. אין ריסק. אין קצבת נכות. אין קצבת שאירים. אתה רוצה? תקנה לבד.
5. קופ“ג כזו, או בכלל, היא לא 100% הצמדה למדד. לרובן יש מרכיב מזומן בשביל לשמור על נזילות של הקופה. בנוסף לקופ“ג צמוד מדדי ה S&P, לעמית יש חשיפה דולרית.

אז זהו הדאון סייד של המעבר לקופ“ג. אבל מעבר לתשואה האדירה שיכולה להתקבל, יש עוד כמה יתרונות ברורים:

1. דמי הניהול הם לא כאלה גבוהים. ממה שהבנתי, כחצי אחוז לצבירה.
2. אין שקל דמי ניהול מהפקדה. למה שיהיה בעצם?
3. אין שום ביטוח. רשמתי את זה בתחילה כחסרון? אפשר לקנות ביטוח בנפרד לכל מרכיב. היום רק מנסים לבלבל אותך עם כל מיני ביטוחים מובנים בתוך הצבירה בקרן פנסיה או בביטוח המנהלים שחלקם אי אפשר להסיר בכלל למרות כפילויות. למי שמודאג מזה שהוא ימות וישאיר את שאיריו ללא קצבה או ריסק, פשוט אפשר להוון את כל המשכורות לסכום אחד ולקנות ריסק גדול שמתאים לסכום כזה.

עכשיו אני יודע מה אתם חושבים:

“אין לי כח”. תירוץ חלש מאד.

“זה מסובך”. לא באמת.

“זה יותר דמי ניהול“. נכון אולי רק לעומת קרן פנסיה אבל התשואה מפצה…ואין שקל דמי ניהול מהפקדות.

“סוכן הביטוח שלי בחיים לא יסכים”. בעיה שלו. הוא מחויב עפ“י חוק.

“מי מבטיח לי תשואות כאלה בהמשך?”. מנגנון המיצוע Dollar Cost Averaging מאפשר ניטרול סיכון ובכל מקרה, בנפילות גם מנהלי הפנסיה נופלים. לאורך זמן המדדים נותנים את התשואה הטובה ביותר.

“לאף אחד אין קופ“ג”. זו לא באמת סיבה.

“החשב שכר שלי בעבודה חושב שאני משוגע”. יש מצב שהוא כבר חושב ככה במילא.

תראו מה קורה למי שבוחר להישאר עם התירוצים שלו ולא להצמיד את כספו למדדים ועושה (הלוואי. בפועל זה יהיה פחות כנראה) את אותם 7% הממוצעים שעושה קרן הפנסיה שלו (לדוגמא מנורה במסלול הכללי בשנים האחרונות) כפי שהובהר בפוסט הקודם. בואו ניקח אות אותו עמית שיש לו כרגע 300,000₪ מהפוסט הקודם, ובמסלול אחד הוא עושה לפי מנורה, 7% בממוצע תשואה שנתית (והוא לא יעשה), לעומת 10% כפי שאני מניח שהוא יעשה במסלול צמוד מדד ה S&P פחות נגיד אחוז דמי ניהול, אז בכלל נעגל למטה ל 9%. בואו נניח שהוא מפקיד מאותה משכורת 20,000₪ הפרשה של 18.333% לטובת העתיד הפנסיוני שלו.

הבדל של 4 מיליון שקל! וזאת, מ 2% עודפים! וזה עוד בהנחה שהמנהלים המהוללים בפנסיה יעשו 7% בכל שנה. לא נראה לי…ברור איזה מסלול עדיף. אין מה לעשות. ככה זה פונקציה מעריכית. ככה זה ריבית דריבית.

אז מה קורה בגיל 67?

כמו שכתבתי לעיל, שקופ“ג זה מנגנון חסכון טהור ועפ“י חוק בהגיע גיל הפרישה, צריכים להגיע לקצבה מינימאלית, אז נעביר את הכסף לאחד ממנגנוני “קצבה משלמת” שאין לקופ“ג. , וזהו. כל השאר זו רק בירוקרטיה של קצבה, הון ומיסוי. אבל זה כבר אנחנו יודעים מהפוסט הקודם, לא? 🙂

 

אם עדיין לא השתכנעתם, תקראו את עמוד 20 של האורקל מאומהה במכתב למשקיעים מ 2013, ואני מצטט:

“My advice to the trustee could not be more simple: Put 10% of the cash in short-term government bonds and 90% in a very low-cost S&P 500 index fund. (I suggest Vanguard’s.) I believe the trust’s long-term results from this policy will be superior to those attained by most investors – whether pension funds, institutions or individuals – who employ high-fee managers”

אינני יועץ פנסיוני, ולא יועץ מס. אין לי שום קשר לחברת ההשקעות IBI ואינני מנהל את הפנסיה שלי דרכם. אין לראות בפוסט זה המלצה לבצע פעילות כלשהי. כל הפועל על פי רשומה זו פועל על דעת עצמו וישא באחריות למעשיו. אין תחליף לייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס והפעלת שיקול דעת. בכל מקרה, יש לקרוא הפטור מאחריות. נא לא להקשיב לי. אני עושה הרבה טעויות. יש סיכוי גבוה מאד ששגיתי בחישובים וגם הגעתי למסקנות הפוכות.