2020

אם היו שואלים אותי במרץ אם השנה בשווקים היתה מסתיימת כפי שהסתיימה, לא הייתי מאמין. לא שלא חשבתי שהמחירים של המניות לא יחזרו למה שהיו, אבל חשבתי שזה ייקח יותר זמן. אחת התכונות של משקיע מעבר ליכולת ניתוח דוחות, סבלנות, ניהול סיכונים וכיו״ב היא ״התמדה״. גם בימים של מגיפה עולמית ודכאון גלובאלי, כשאתה רואה שהתיק שלך נחתך כל יום (!!) ב 8-10%, האמונה שאתה עובד נכון וזה ישתלם בעתיד. פיטר לינץ׳, אמר ש: “When you sell in desperation, you always sell cheap”. הכי קל זה למכור את הכל ולראות אחרי יומיים שמהנקודה שמכרת ״עשית בשכל״ כי השוק ממשיך לרדת אז ״מכרת במחיר טוב״. סטופ לוס זו אסטרטגיה גרועה ופיטר לינץ׳ אמר שתיק של סטופ לוס הוא תיק מפסיד. הבעיה שברגע האמת אף אחד לא יכסה אותך בשמיכת לילה טוב ויגיד לך ש״הכל יהיה בסדר״ ואם תחכה עד שהאבק ישקע ותראה מי נגד מי השוק כבר יהיה במקום אחר. זה קורה ויקרה תמיד כשאנשים יגידו לעצמם ש״במשבר הבא אני אנצל את כל ההזדמנויות שיש״. שנה כמו השנה, זו הזדמנות של פעם בעשור. השנה המטוטלת נעה בעוצמה ל-2 הכיוונים והיה צריך להחזיק חזק. לא משנה כמה ספרים תקרא וכמה אתה בטוח בהשקעות שלך, אם אתה רץ ליציאה כשכולם בורחים בבת אחת, זה מתכון לאסון, אבל זה היה מבחן אופי טוב לרבים. לצערי, אני מכיר באופן אישי רבים, כולל משפחה קרובה וחברים ממש ממש טובים וקרובים שנפלו למלכודת הזו והלכו לישון עם הדובים ועדיין מחכים ל״תיקון״ שעוד יבוא, כלומר, עוד תיקון אבל הפעם ברבאק. אבל, כשהגיע התיקון בפברואר / מרץ השנה, אף אחד מהם לא נכנס אול אין לחברות במחירי מציאה. אני מכיר כמה חברים שאפילו מכרו את פנסית ה – IRA שלהם שצמודת מדד כי ״יש פנדמיה של פעם במאה״ והם, לשיטתם, ״ידעו מתי לחזור״ או ״חבר תותח אמר להם שהמדד הולך לקרוס עוד יותר״. אנשים שוברים את השיטה שהם נשבעו שלעולם לא ישברו אותה. אולי זה מוכיח ששוק ההון לא מתאים לכל אחד, גם לכאלה שאמורים לקנות המדד וללכת לישון ל 30 שנה עם הפקדות שוטפות. לא כל אחד צריך לקרוא דוחות כל הלילה ולהתקשר להנהלות, אבל גם בפעולה פשוטה של להצמד למדדים אנשים כושלים וממש חבל. תמיד אני שואל אנשים למה הם לא מכרו את הדירה שלהם או את הדירה להשקעה שלהם אם השווי שלה ירד כל-כך בזמן קצר כל-כך. התשובה תמיד זהה ״שוק המניות זה לא אותו דבר״. נכון, זה לא, אבל מאחורי כל מניה יש ביזנס. אי אפשר לשחק פוקר אם אתה לא יודע איזה קלפים יש לך, אז אנשים מיד מוכרים עם כל הודעת מאקרו רעה, מבלי להכיר את המיקרו.

לי באופן אישי היתה השנה הכי טובה אי פעם בשוק ההון. בקריאה סופית התיק שלי עלה

41.63%. רק במרץ, התיק שלי ירד 35% YTD ועלה בערך מהשפל כ 100%! במהלך מרץ / אפריל בשיא הדכאון הוספתי לתיק במינוף וקניתי אג״חים של מלרן ושוהם ביזנס במחירים שהיום בלתי נתפסים. אז ההשקעות האלה הוסיפו לי עוד כ 4%, ונגיד פחות עלות מימון קטנה כי היא היתה זמנית ולא לאורך כל השנה, אז אפשר להניח שהתשואה היא כ 45% בקריאה סופית לתיק ממונף. בדיעבד הייתי צריך להיות יותר אגרסיבי באג״חים, שכן המח״מ הקצר של החברות הללו שמאפשר גלגול מהיר של הכסף ובכך התבצרות במזומן והתזרים של החברות הללו שמכניס הרבה כסף בכל יום פעילות, רמז שהמחירים של האג״חים הללו איננו באמת רציונאלי במחירים של 70-80 הגם כשמייחסים לשוק החוב חוכמה עודפת על פני שוק המניות. קצת פספוס, אבל נחמד לעשות 4% מאוויר.

נדמה לי שהווארד מרקס אמר שאם השווקים היו עולים כל הזמן, אז אנחנו המשקיעים היינו מובטלים, כי לא היה לנו מה לעשות. והשנה, היה הרבה מה לעשות. מכרתי מניות שהקורונה עלולה היתה ואכן פגעה בעסקים שלהן, כמו CATO, קניתי מניות שהקורונה היטיבה איתן, כמו ״ש.ב.א״ ופלוס500 ובכלל היו המון הזדמנויות השנה. ברמת הפספוסים יש את פוקס שמנוהלת נפלא עם ערימות של מזומן שכבר שמתי הוראת קניה באפריל שלא תפס. מה קרה? נכנסתי לאיזור הנוחות ולא המשכתי כשהמניה מאז עלתה בערך פי 3!!!. פספוס ענק!! פספוס יותר גדול הוא במנית נטוצי השחוטה שעלתה פי 15 מהשפל שלה. החזקתי במניה ומכרתי כי הרי נטוצי היא חברה איטלקית עם ועד עובדים שנפגעה קשות מהקורונה ולא נהניתי מתשואה שהיתה מטיסה אותי לחלל. לצערי, לא הכרתי את החברה לעומק ופישלתי. אולי הפאשלה הכי גדולה שלי אי פעם.

הווינריות

אסאר אקורד: כבוד ״אסאר״ עשתה לי את השנה. 2 החלטות חשובות שלי עשו לי את התשואה. הראשונה למכור את אסאר שלדעתי היתה הכי יקרה מבין כל אחיותיה בינואר בערך במחירים של 70 שניה לפני הקורונה, ולקנות חזרה בקצת בשער 27 חזרה, ולאחר הדוח של רבעון שלישי בשער של 40 בערך לקנות עוד הרבה. אני מאד אוהב את עדי צים. הוא תומך בחברה עם מתן ערבויות ואשראי מבחוץ ובזמן הקורונה אפילו לחץ על דוושת הגז כדי להגדיל את תיק האשראי. היה חשש מסוים ברבעון 2 בנוגע לחומ״ס של החברה שהתפוגג עם דוח חזק מאד ברבעון האחרון שפורסם. כרגע, אסאר אקורד עם תשואה על ההון אדירה, הנפקת אג״ח והוזלת מקורות האשראי, כאמור, תמיכה מבחוץ של עדי צים, חומ״ס נמוך ואולי מקור רווח חדש עם הנפקת ערבויות בהעמדת שירותי מימון לקבלנים. מצד אחד המחירים שבהם נכנסו בעלי שליטה מלבד עדי צים לא רחוקים מהשערים הנוכחיים, אבל מצד שני, אסאר כבר לא כל-כך זולה כמו בשפל, כרגע במכפיל הון נדיב…

סומוטו: אחרי שנים של רכבת הרים לאחר שהחזקתי בחברה ב 2 איטרציות, מכרתי השנה את כל האחזקות שלי אחרי שבמהלך השנה סומוטו עלתה (לי) 100% ועוד דיבידנד גדול. עוד פעם למדנו שצריך לקנות כשכולם בדכאון, ואכן המניה היתה בדכאון גדול זמן רב. הסיבה שלא מכרתי במהלך הדכאון למרות שהיו מקומות מפתים לא פחות לשים הכסף הוא שבעלי המניות הגדולים שנכנסו במשבר הגדול של החברה לפני כשנתיים, סול צבי ויענקלה טננבוים לא מכרו אף מניה, החברה היתה עם המון מזומן יחסית לשווי שוק, והעסקה עם ברניבוים שהיתה על השולחן, ירדה, וחזרה, בכל זאת סימנה על יכולות עסקיות של החברה. גם מגזר הפרסום סה”כ היה לא רע, למרות ההתדרדרות במניה…בינתיים החברה הודיעה שהיא הופכת להיות ״חברת חלום״ ונכנסת לתחום החם של אגירת אנרגיה. אני לא מבין כלום באגירת אנרגיה ברמה העסקית וגם כל ההייפ סביב כל הודעה של נוסטרומו מראה באותיות הקטנות שהם לא צופים ליותר מדי הכנסות אם בכלל אפילו על התקנות דפקטו, אז חברות חלום זה לא בשבילי כל-כך. מכרתי מיד עם הודעת המיזוג. ביי ביי ותודה על תשואה תלת ספרתית השנה אחרי שנתיים קשות.

פלוס500: סה״כ הקורונה עשתה טוב לחברה. היתה לי אחזקה קטנה בהתחלת השנה שהגדלתי כשראיתי שאלון גונן נכנס עם סכומים גדולים פנימה בזמן הקורונה. אנשים לא יכולים להמר בחנויות פיסיות, אז בטח שהדבר ישפיע בחיוב על ההכנסות של פלוס שמאפשרות להמר באונליין. התנודתיות המשוגעת תרמה לה גם כמובן. בינתיים מכרתי לאחר תשואה נדיבה. אוהב הביזנס, אבל לא בוטח ב 100% בהנהלה ובסקירות שהשוק צופה לה וקשה להבין מהו כח הרווח האמיתי לאורך זמן. גם החזרה לנורמליות תחזיר הרווחים למספרים יותר נמוכים, ובכלל, פלוס500 מעולם לא קיבלה באמת מכפיל רווח נדיב.

שב״א: אחלה חברה, שבארה״ב היתה מקבלת מכפיל דו ספרתי נדיב. עשתה לי תשואה של כ 60-70% מאז שנכנסתי אליה. אני מאד אוהב את הביזנס שלהם כשהם מרוויחים מכל עסקת אשראי ולמעשה מונופול. למעשה, ה TAM שלהם אין סופי ואפשר לראות שכל אמצעי התשלום תומכים במעבר לשוק נטול מזומן, עם כניסת שחקניות חוץ שמאפשרות תשלום בסלולר. מאחורי כל תשלום וכל עסקה, שב״א מרוויחה. הסכנה היחידה היא מכיוון הרגולוציה שתפרק את שב״א ומס״ב שפועלות יחד, אבל גם אם זה יקרה זו תהיה פגיעה בגובה רווח קטן יחסית ולא אמור לפגוע בכח הרווח של החברה:

אני הייתי נותן לחברה כזו מכפיל 20, אבל בינתיים זה לא קורה. לכל מי שלא מאמין שהשוק ייתן לחברה כזו מכפיל נדיב ניתן לראות מה קורה עם חברות עם חפיר חזק ותשואה על ההון גדולה כמו פוקס או חילן או מיטורניקס איזה מכפיל הן מקבלות. אולי זה יקרה אם החברה תשתף יותר את בעלי המניות עם המזומן של החברה (בכפוף לאישור הרגולטור), מה שהתחיל לקרות לאחרונה. סה״כ הקורונה מטיבה עם החברה. יש עוד דרך לקנות מבלי לצאת מהבית? לפעמים אני מפצל קניית המבורגר באשראי עם הילדים כדי ששב״א תרוויח יותר. חייבים לדאוג לבעלי המניות, כן?… 🙂

רפק: אם תסתכלו מסביב, היסטורית, כל מה שהופרט השיא תשואות נדיבות לבעלי המניות החדשים. (בלי קשר, אנשים מתרעמים על כך שהמדינה מוכרת ״בזול״ נכסים שלה, אבל הם נמכרים בזול כי המדינה לא יודעת לנהל ביעילות שום דבר, אבל זה כבר ויכוח אחר). אני בעיקר מתכוון לאחזקה של רפק תקשורת ותשתיות ברפק אנרגיה ב 50% שהוא היהלום שבכתר אחזקות רפק. מה ש״רע״ לחברת החשמל טוב לתחנות כח מהסוג שרפק מחזיקה. זו איננה השקעה פשוטה כפי שאני אוהב, אבל יש פה הרבה קטליזטורים שתומכים ברפק. ברמת המאקרו הביקוש לחשמל הולך ועולה וברור שזה מטיב עם רפק ואחיותיה, חומר הגלם, קרי הגז שכרגע מסופק ממאגר תמר הולך להיות מסופק בקרוב מכריש / תנין. החברה מוזילה את מקורות האשראי שלה והיא בקרוב תוסיף לעצמה תחנות כח נוספות. ממש לאחרונה, ג׳נריישן קפיטל (מחזיקה ברפק אנרגיה ב 50% הנותרים) פרסמה את תחזית האביטדה שלה לרפק אנרגיה שהוא כ 450 מיליון שקל אביטדה. רק מלראות מה קורה מסביב לדוגמא, עם הנפקה פוטנציאלית של דליה אנרגיה שהשווי העתידי שלה משוערך ב 5000 מיליון עם אביטדה נוכחי של כ 510 מיליון, כלומר מכפיל אביטדה של כ 9 אפשר להיות אופטימיים. 2 החברות די דומות בכך שהן מספקות כמעט 1 גיגה וואט כל אחת… טוב, אפשר לעשות פה את המתמטיקה ולראות שרפק אנרגיה שווה הרבה מאד כסף כשלרפק יש עוד את אלמור ב 50% שרק היא שווה לפי השווי שלה בשוק כ 95 מיליון שקל, ועוד כמה אחזקות קטנות ששוות גם משהו. מצד שני, יש סכנה שבתחנות של רפק יגיעו לערך גרט מוקדם מהצפוי ולא עשרות שנים כפי שהיה בעבר עם תחנות פחם ישנות, ואולי לא צריך לתת פה את אותו מכפיל כמו לדליה לדוגמא כי מבנה החוב של רפק שונה, אבל כרגע המרג׳ין אוף סייפטי נראה גדול.

ראלקו: נכנסתי באמצע השנה לעסק משעמם. ברמה האישית, אני אוהב את המקררים של שארפ והקורונה מיטיבה עם יבואניות כמוה. המאזן נראה מעולה בתימחור שבו הנכסים השוטפים יותר משווי השוק של החברה, כך שיש הגנת דאונסייד, ומצד שני, אנשים קונים מקררים ותנורים כמו משוגעים כדי לאחסן ולבשל את כל האוכל שלהם, כשהשקל החזק עוזר כמובן ליבואניות. כמה חברה משעממת כזו יכולה לעשות? 50% עבורי השנה ועדיין היא לא ממש יקרה.

אסטיגי: עוד חברת מיקרו קאפ שעשתה לי כ 50% השנה. כתבתי עליה בעבר והחזקתי בה ובאמצע השנה חזרתי אליה עם אחזקה קטנה. יבואנית רכיבים אלקטרוניים עם שיפור חד בתוצאות והגנת דאונסייד גדולה במאזן, במיוחד עם נדל״ן מרשים בגבעתיים גבול תל אביב (בנין הפניקס). לא שאני חושב שהיא הולכת לעשות מזה כסף יותר מדי, אבל בשווי של 85 מיליון החברה נסחרת קצת מעל ההון כשהיא עשתה 4.7 מיליון שקל בחציון הראשון. שוב, גם פה השקל החזק לטובתה ואני מצפה שהיא תעשה חציון לא פחות טוב, ואזי אנחנו מקבלים חברה עם מכפיל רווח נמוך ומאזן חזק.

EBIX: מה שיפה בארה״ב ובמיוחד בנסדאק זה שאם אתה מוצא בינגו השוק נותן לך מכפילי רווח שמעיפים לך את הסכך. מצד שני, אם החברה מפשלת, השוק יטחן אותך. איביקס ירדה משפל של 80$ ל 8$ בערך בקורונה אבל גם בגלל רכישה כושלת. מקרה קלאסי של ״מחיר שיורד יותר מהערך״. מה קרה? חשש גדול לסגמנט איביקס קאש של החברה והרכישות של החברה שלא יוסיפו ערך. בכ 8.5$ המנכ״ל האקצנטרי שלהם התחיל לרכוש מניות בשוק, וב 14$ נכנסתי פנימה גם. למה נכנסתי? ראו את ההודעה של החברה בימי הפחד מהקורונה. החברה אמרה שהיא לא מודעת להשפעה קריטית של הקורונה על העסקים שלה כשהיא עושה כ 3.16$ למניה ב 2019 (שוב, במחיר של 8$-14$ באותם ימים טרופים). לאחר מכן, החברה פרסמה דוח פגז שבו החברה הרוויחה 0.93$ רבעוני נון גאפ כשהמניה היתה על כ 20$. זה הביא לראלי גדול במחיר המניה שכרגע היא על כ 38$ כשהעסקים בהודו עוד מקרטעים בגלל הקורונה. חברת SaaS כמוה צריכה (לדעתי) לחזור למחיר של 80$ אבל לא בטוח שאחזיק בכל הדרך.

רני צים: התקשורת אוהבת להגזים, כמו להגיד ״ניו יורק לעולם לא תחזור למה שהיתה״, אבל הניחוש שלי שאנשים ירצו להמשיך ללכת לקניון לבילוי, בטח במגזר הערבי למרות הקורונה. המניה ידעה תנודתיות משוגעת השנה ובמרץ הוספתי עוד ועוד וזו אחזקה די גדולה שלי. כמו עדי, גם את רני אחיו אני אוהב, בחור שבא עם סכין בין השיניים לעשות כסף ולעבוד קשה. אם רני צים חושב שברכישת השותפה שלו מידאס הוא יכול לעשות NOI של 7.2 מיליון והוא רוכש את האחזקות ב 70 מיליון, כלומר מכפיל NOI של כ- 10 אפשר להבין מה התימחור הצפוי לחברה כולה. כשמכפיל 10 זה רק המינימום כדי להתחיל להרוויח. אם נסתכל על האיגרת למשקיעים שהחברה מוציאה (יוזמה מבורכת לכשעצמה) ה NOI הצפוי של החברה יכול להגיע ל 90-100 מיליון. תדביקו מכפיל כמו בעסקת מידאס של כ 10, ונקבל פה שווי של מליארד וצפונה לפני הפתעות נוספות כפי שרני עשה בעבר מכירה ברווח מהיר של 50% מהמרכז המסחרי בגני תקווה שעומד להתאכלס בקרוב או עסקאות נוספות עם המגזר הערבי שבו לרני יש קשרים טובים. בנדל״ן כל הקונץ הוא לעשות תשואה גדולה יותר מעלות מימון נמוכה יותר, וזה מה שרני עושה בהצלחה…

חצי כח

שגריר: כשאני חושב על שירותי דרך אני מיד חושב ״שגריר״. אבל זה לא עוזר לי כי המניה כבר המון זמן לא זזה אבל דווקא היו הרבה התפתחויות ברמה העסקית השנה. סופסוף בעלי הבית החליטו לעשות משהו עם הגוטו הכושל שלהם שרק שואב כסף משגריר ולא מרוויח. הם מכרו חלק מהאחזקה לאדם נוימן, היזם המפורסם מוויוורק. לא הייתי תולה יותר מדי תקוות בו, לדעתי זו השקעה סטטיסטית עבורו שכן הוא די אמיד, אבל אולי זה מרמז שגוטו לא בשווי שלילי כפי שהשוק העריך עד כה. להבנתי, ההשקעה הזו בגוטו תמשיך לשאוב משקיעים, מה שידלל את האחזקה של שגריר בגוטו. שגריר עושה כ 18 מיליון שקל רווח תפעולי על שווי של כ 100 מיליון. יש לה מיזם חדש עם וולישר ואני מקווה שבעלי השליטה ידעו להציף סופסוף ערך כפי שעשו בראדא ופוינטר בעבר בהצלחה רבה.

סאטקום: חברת מיקרו קאפ קטנטנה שגם לא הולכת לשום מקום. נותנת שירותי אינטרנט בעיקר באפריקה. יש כמה קטליזטורים שיכולים להציף ערך: מכירה של המיזם וויואק שבו הם מחזיקים כשבינתיים הדבר מתעכב בגלל בעלי מניות המיעוט במיזם שמעכב את המכירה. אם הם אכן ימכרו המיזם הזה סופסוף יהיה הרבה הון חוזר לחברה והם ישתמשו בכסף כדי לפרוע אג״ח מה שישפר את התזרים ומבנה ההון אבל מצד שני יקטין את ההכנסות של הדיבדנד מוויואק. החברה לא היתה יותר מדי רווחית בשנים האחרונות אבל חיזקה את מבנה ההון ואם נסתכל על התזרים, המכפילים לא ממש גבוהים. אולי אהרון פרנקל ירכוש אותם? נמשיך להמתין.החברה לא יקרה בכלל ואני חושב שאפשר לעשות פה בוננזה אם ימכרו את וואיוק או שיבוא רוכש. ובכלל, שווי החברה הוא בסביבות 60 מיליון שקל. כלום.

מבט קדימה

פוליגון: לאחרונה נכנסתי לחברת נדלן קטנטנה עם אחזקת נדל”ן מניב גדולה שיש לה בחדרה. שווי ההחברה מגוחך לעומת הנכסים שיש להם וה NOI שהיא עושה. לחברה נכס מהותי בחדרה, מרכז קניות פתוח בשם MIXX. נכון שהשוכרים לא נראים הכי איכותיים ובינתיים גם יוחננוף החליף את יינות ביתן שם שכנראה היה בקשיים. ה NOI של החברה בחציון קורונה היה 5.7 ופתיחת בתי הקולנוע שם אמורה להוסיף עוד כ 1.6 מיליון שנתי.

מה שיפה זה שהמרכז המסחרי בחדרה רשום בדוחות במחיר עלות 108 מיליון אבל מוערך בשמאות כ 208 מיליון כשלחברה יש זכויות בניה לא מנוצלות ועוד אחזקות בפ”ת וחיפה שבדו”חות מוערכות בכמעט כלום. בנוסף, השריפה שהיתה במתחם בחדרה עשויה להוסיף לחברה עוד כ 24 מיליון שקל עם החזר עבור נזקי השריפה מחברת הביטוח, לא מעט לחברה שהשווי שלה הוא רק 130 מיליון. הבעיה היחידה זהו בעל השליטה שמתאמץ מאד להחביא ערך, אולי כדי למחוק את החברה ממסחר בפרמיה קטנה? נחיה ונראה.

פלרם: אחלה חברת פלסטיק שכבר עשתה (לצערי בלעדיי) כ – 70% השנה, אבל נסחרת עדיין סביב ההון שלה. לא נשמע הגיוני לחברה שיש לה רווחים ולאחרונה משמעותיים מכיוון שהקורונה עשתה מאד טוב לחברה שהדרישה לציוד מיגון שלה עלה, ובעקבות כך המכירות וגם הרווח נסקו. ב 9 החודשים הראשונים הרווח התפעולי היה 235 מיליון לחברה בשווי כ 750 מיליון. אני יודע שיש באזז שהרווחים האלה הם זמניים בגלל הקורונה, ואולי אכן הם זמניים והחברה תחזור לרווחים קצת יותר “נורמלים” אבל עוד כמה רבעונים כאלה והחברה מגיעה לסוג של נק’ אל-חזור עם מאזן שתופח.

פנסיה

נו, מה יש להגיד? עוד שנה חזקה של דאבל דיג׳יטס לS&P Total Return בקופ״ג IRA. דווקא הייתי מעדיף שהוא יירד איזה עשור כי אני קונה דרך ההפקדות השוטפות אבל כל שנה מרחיקה את הביצועים של המדד מביצועי המוסדיים שלא יודעים להגיע לקרסוליים של המדדים כבר בערך 100 שנה. אנשים אוהבים לריב בטוויטר על שטויות כמו כמה חשוב ביטוחים, אג״ח מיועד או מקדם תיאורטי. לא מבינים שאין קשר בין ביטוח לחסכון ויתעוררו בגיל 67 ויבינו שבמקום לקנות מזראטי לעצמם ולעזור לילדים לקנות דירה, הם יעשו חישובים של יחס תחלופה וכל מיני שטויות שסוכני ויועצי ביטוח ופנסיה מציעים להם. אני תמיד אומר לכל מומחי הפנסיה ש״כדי להיות רועה צאן לא צריך להיות כבשה״, כלומר, צריך לראות את התמונה כולה ולא להתעסק בקטנות של מה ההבדל בין קצבה מזכה או קצבה מוכרת או וואטאבר. חסכון זהו הביטוח הכי טוב שיש, וזה לא שאני נגד ביטוחים, אלא נגד ביטוחים שהורסים חסכון בדיוק אלה שהפנסיה מציעה, והפנסיה הוא החסכון הכי גדול של החיים. כן, יותר מתיק השקעות או דירה…

אפילוג

בשנה כל-כך טובה בשוק המניות זה שובר את הלב לראות ישראלים כה רבים סובלים ממשבר כלכלי ובריאותי נורא. אפשר להאשים את הקורונה שהכתה בכל פינה כמעט בכדור שלנו, אבל זה לא יכול להיות תירוץ להחלטות מטופשות של ממשלת ישראל שהשפיעו באופן דרמטי על עומק המשבר. בעיניי, המשבר הוא ברמת מלחמת יוה”כ, אבל לא נראה לי שהמנהיגים שלנו חושבים כמוני. המדינה הפכה להיות סוג של לבנון עם Deadlock פוליטי. לדעתי 98% מהם לא יעברו שום ריאיון עבודה במקום שמכבד את עצמו. כל מי שחושב שהמדינה היא הפתרון לכל הבעיות ותומך בשוק מתוכנן וריכוזי, בכלכלה שהעסקים סגורים טוטאלית בשבת, או בכלכלה שבה מעטים מפרנסים רבים בתשלומי העברה, קיבל יותר מרמז איך נראית שיטה כלכלית כזו. הקורונה הציפה את כל הבעיות שיש במדינה: רפיסות שלטונית, שיטת בחירות גרועה, פוליטיקה שמכתיבה כמעט כל החלטה, מגזר ציבורי גדול מדי, תחבורה ציבורית גרועה, מערכת מיסוי משוגעת, קיטוב גדול בין מגזרים שלמים ועוד ועוד. מקווה ש 2021 תהיה הרבה יותר טובה ומקווה שמשהו ישתנה לטובה במערכת שמנהלת את החיים של כולנו, לצערי אני לא אופטימי בכך.

ברמת השווקים, אם 2021 תהיה דומה רק במקצת ל 2020, דיינו.

אינני יועץ השקעות ולא רואה חשבון ולא הוסמכתי לכך. יש לקרוא את הפטור מאחריות לפני ביצוע כל פעולה. אין להסתמך על החישובים שנעשו ברשומה הזו, הם עלולים/עשויים להיות מוטעים. אני עושה הרבה טעויות ויש סיכוי גבוה שטעיתי ברשומה זו. סביר להניח שאני מדבר שטויות ולכן כל מי שמבצע פעולה על סמך רשומה זו, עלול להפסיד את כספו. אין תחליף לייעוץ מקצועי. יש לראות ברשומה זו בגדר מחשבות שהכותב מעלה בלבד ולא לייחס שידול לפעולה. נא לא להקשיב לי. אני עלול/עשוי לקנות/למכור כל נייר ערך מבלי לפרסם זאת.