חודש: אוגוסט 2018

יש לי כמה חברים שאומרים לי תמיד ששוק ההון הוא הימור. בד״כ אני כמובן לא מסכים, אבל באופציות יש אלמנט הימורי. אני תמיד אומר לכל אלה שאומרים לי ש״בורסה זה קזינו״, שקזינו זה יותר טוב, כי יש משקאות חינם. לפני שבועיים, בכל זאת ״נכנסתי לקזינו״ וקניתי אופציות PUT על טסלה. פעם אחרונה שהיו לי אופציות זה היה על גולדמן סאקס שהתאדו לי לחלוטין ב 2015. מי שיסתכל על הגרף של גולדמן סאקס מאז המשבר הכלכלי יראה סה״כ שמי שדבק במניה עשה תשואה מצוינת (ולדעתי בסיכון נמוך במכפילי ההון שהיא נסחרה אז). הבעיה באופציות שלא מספיק להיות צודק, אלא צריך להיות צודק בזמן. אז האופציות התאדו בעקבות רבעון אחד או שניים נקודתיים יחסית חלשים. כאמור, 3 שנים לא נגעתי באופציות. להמשיך לקרוא אופציה לפשל

במבחן המראה, פיטר לינץ’ דוחק משקיעים לבדוק האם הם יכולים לעכל ירידה של עשרות אחוזים בשווי התיק שלהם. האם הם יכולים לעמוד מול המראה ולא לשקר לעצמם שהם יעמדו בכך. ברגע האמת המשקיע יקבל כאב בטן כזה שהוא לא ירצה לצאת מהמיטה. יש עוד צד למבחן המראה. האם משקיע יכול לעמוד בכך שמניה שלו יורדת בזמן שאחרות חוגגות. הדבר הנכון במיוחד לשוק שורי שבכל יום אתה רואה חברות עושות תשואה מדהימה, ואילו האחזקה שלך רק מתדרדרת. אני יכול להגיד מנסיון שזה לא פחות קשה. הטבע הראשוני הוא למחוק אותה מהתיק ולהעיף את השורה האדומה השלילית המעצבנת הזו בתוך כל הירוק החיובי.

חברה ״אדומה״ כזו שמוחזקת בתיק שלי היא ״אסאר אקורד״ ודיברתי עליה פה ושם. החברה נתנה ביצועים ירודים מאז שקניתי אותה לראשונה, נדמה לי ב 2016. מאז קצת מיצעתי ולאחרונה היא שיחררה דו״ח עבור רבעון 2. להמשיך לקרוא כבוד אסאר