רימונדה – 2

מסתבר שלאחר שכתבתי את הפוסט הקודם על החברה, קרו 2 דברים משמחים:

1.  דני רימוני קרא את הפוסט והסכים עם רוב הנק’ שלי. בהמשך לכך קבענו פגישת הכרות שבה נפגשנו ושוחחנו. כיף לדבר עם בעל שליטה ומנכ”ל שמקבל אותך ועונה גם לשאלות שנוגעות לו אישית, והוא באמת היה מסביר פנים וענה על כל השאלות. גם אלו הקשות והפחות נעימות.

2. בלי קשר לבלוג, ההנהלה הודיעה שהיא מוותרת על המענק הגדול שלה ומסתפקת בתגמול קטן יותר, מה שמגדיל את הרווח לפני מס בכ 5-6M שקל. יצא טיימינג טוב…

אז הלכתי לפגוש את דני רימוני, מנכ”ל החברה. כבר מחוץ למפעל הצנוע של החברה ברח’ שנקר בפ”ת, שמחתי לראות שהמפעל אכן… צנוע. לא איזור הי טק ולא שכירות יקרה. מדובר על מפעל עם משרדים פשוטים וצנועים. על המדרכה מעמיסים סחורה שמיועדת לסודה סטרים. 🙂

2_1

שוחחנו כשעה שבהם גם ראיתי את מפעל הייצור, והעליתי בפניו את הנק’ של החברה כפי שעלו בפוסט הקודם.

החדשות הטובות:

  1. לאחר מאבק של המנהלים ובעלי מניות הרוב במוסדיים ובבעלי מניות המיעוט, הרימונים הסכימו להפחית את המענק שלהם משמעותית. כאמור, מדובר על 5-6M שקל לפני מס. לחברה שעושה 31M שקל רווח נקי, זו תוספת תיאורטית של כ -12% לרווח הנקי מבלי להתאמץ כלל.
  2. מדיניות הדיבידנד היא של חלוקת  50% מהרווח הנקי. כלומר אפשר לצפות לתשואת דיבידנד נדיבה בהמשך הדרך. אם יחלקו את כל הרווח כדיבידנד מדובר על תשואה דו ספרתית.
  3. החברה מאד גמישה. כשהחברה מכרה הרבה פחות, היא ידעה להקטין את כח האדם ולהתאים את מבנה העלויות להכנסות.
  4. החברה לא צוברת מלאים בכלל. היא מנהלת מחזור מלאים מאד הדוק שבו נמכרת הסחורה תוך חודשיים מרגע הייצור.
  5. החברה יודעת להתנהל עם מכונות מאד ישנות, כך שלא צריך להתחיל להחליפן במהירות. יש לחברה תבניות פלסטיק שהן עוברות למכונות הקיימות וכל ההתנהלות היא למעשה סביב התבניות. דני רימוני הראה לי מכונה בת 35 שעובדת ומייצרת עבור סודה סטרים. בנוסף, לחברה אין מחלקת מכירות. מעבר לעלויות של האחים רימוני, החברה רזה במבנה ההוצאות שלה והרושם שקיבלתי מדני רימוני שמעבר לכך שהחברה היא מפעל חיים שלהם ושל אביהם, יותם, הוא עושה הכל כדי לקדם את החברה ולהביא צמיחה.
  6. מדיניות המס של המדינה כלפי המפעל בצפון תישאר כמות שהיא.
  7. החברה המפסידה K&F כנראה תפסיק לדמם, למרות שלא מדובר בסגמנט מהותי לחברה.
  8. לחברה יש שיתופי פעולה מרשימים עם יצרניות רכב גדולות, ובכלל, השוק שאליו מכוונת החברה הוא גדול מאד עם הרבה אפשרויות.
  9. החברה משמרת אצלה את התבניות, בין השאר כדי לבצע את ההזרקה התרמופלסטית. זה מאפשר שימור לקוחות וגמישות. בצורה כזו לחברה יש שליטה כמעט מלאה בלקוחות קיימים. בעצם כל לקוח שמבקש את התבניות שלו מדליק “נורה אדומה” וכך רימוני יכולה להתגמש ולהתעקש. זה כמו לקוח שרוצה להתנתק משירות של הוט למרות שדני לא אהב את ההשוואה לחברת הכבלים. לדעתי בצדק אבל זה ענין לפוסט אחר.
  10. החברה מכוונת לרווח גולמי של 22-28% ושולי רווח נקי של 16-18%. זה בקצה העליון של נתוני החברה לעומת הנתונים ההיסטוריים

החדשות הרעות:

  1. לדעתי, ניהול הון יותר נכון יהיה דרך קניה מחדש של מניות ובכך הגדלה של הרווח למניה. דני רימוני מעדיף את האופציה של חלוקת דיבידנד. 48M שקל בשנה על שווי של 220Mשקל יכולים להגדיל את ה EPS ב 20% בקלות, וזה לא דבר של מה בכך. נסתפק בדיבידנד. גם הסחירות של המניה לא תאפשר קניה של מניות משמעותית…
  2. אין יכולת לחברה להבטיח שסודה סטרים תישאר לקוח מהותי של החברה. כזכור, סודה אחראית על כ 47% מהמכירות של רימוני בשנת 2013 ועצירת הזמנות ממנה, יכולה להשפיע משמעותית לרעה. בתשובה לשאלה על “היום שאחרי”, דני עונה תשובה כנה ומפוכחת שהחברה תמיד ידעה להתגבר על אובדן לקוחות ויצרה לעצמה בסיס חדש של מכירות לאורך שנים, הוא לא יכול להבטיח גדולות ונצורות והוא גם לא מתיימר. עדיין, לדעתי, התלות בסודה סטרים כלקוח מאוד מהותי היא כנראה מה שימנע מהמניה לקבל מכפיל רווח משמעותי.
  3. המעבר מפ”ת למודיעין אינו מצביע על גידול בכושר ייצור. המעבר הוא כדי שהמשרדים יהיו יותר מרווחים, עם גישה יותר נוחה למפעל, גם עבור לקוחות מחו”ל. בקיצור, מי שבנה על הגדלת המפעל עבור כושר ייצור גבוה יותר, יכול לשכוח מזה. יתרה מכך, אני חושש שכתוצאה מהמעבר, יש לצפות להוצאות יותר גדולות של החברה.
  4. אין לדני רימוני יכולת להגיד שהחברה יכולה/מכוונת לתשואה על ההון ספיציפית. ROE ייעודי היה נותן לי יכולת להעריך את החברה בקלות יחסית. עדיין, עפ”י 2013, לרימוני יש ROE של 20% שזה מרשים אבל אין כל בטחון שהמס’ האלה ימשיכו להיות כאלה בעתיד.
  5. לחברה אין חפיר אמיתי. סודה סטרים יכולה לבטל הזמנות ברגע שיוקם המפעל החדש שלה (והוא יוקם). לחברה יש המון מתחרות גם בארץ וגם בחו”ל.
  6. הכי גרוע: לא הצלחתי למצוא איזשהו מנוע צמיחה משמעותי באופק הקרוב. עדיין: מאזן מצוין עם מכפיל רווח נמוך, תשואה על ההון גבוהה ודיבידנד נדיב…

 

 

2 תגובות בנושא “רימונדה – 2”

  1. ראשית, ניתוח מקצועי ומעניין.
    שנית, להבנתי החדשות הטובות אכן טובות ואף מצויינות לחברה ולמשקיעים אך לאור העובדה שיש לחברה לקוח אחד גדול אין הדר אומר שהסיכון גדול מהסיכוי כפי שקרה בבילון מול גוגל?

    1. לאור עובדה זו אני מחזיק בפוזיציה נמוכה בנייר זה. לטענת דני רימוני החברה היא מספיק סקיילבלית כדי להתגבר על אובדן לקוח כזה או אחר, כפי שכבר קרה בעבר.
      אני חושב שבמכפיל 6 לפי רווחי 2013, החברה כבר מתומחרת במקרה של אובדן לקוח אפשרי, מה שבכל מקרה לא רבלנטי לעתיד הקרוב (עד 2017).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *