אהבה נכזבת

אחת מהסיבות שאני מחזיק בלוג ומשלם עליו כמה דולרים בשנה היא כדי להיות ביקורתי כלפי עצמי. הבלוג הוא קודם כל עבורי ככלי עבודה ביקורתי. אני מרגיש שהחשיפה לעיני העולם מחייבת אותי לבצע מחקר יותר מעמיק לפני שאני מבצע את ההשקעות שלי ונחמד לשמוע את דעתם של אחרים. זה מחדד את התיזה, והיכולת לשחק את אותו פינג-פונג של שאלות ותשובות מתחזק לי את תיזת ההשקעה וגם בונה לי יותר בטחון.

הדבר הזה מסתדר ממש טוב עם ספר שאני קורא לאחרונה ושמו Talent is Overrated והרבה מהעקרונות שכתובים בו, מתיישבים לי בול על המקצוע הזה של מנהל השקעות. סתם טיזר למי שמתעניין, כמה מפתיע, הצלחה בחיים זה המון עבודה קשה ומעט כשרון, והכותב נותן שם דוגמאות ממשחק טניס, שחמט, גולף, ניהול השקעות כמובן, ועוד המון דוגמאות. לדוגמא, הידעתם שכמעט כל אחד יכול להיות מומחה למשחק השחמט עד רמה של אלוף (או קרוב לכך) עולם?

אחת מהטענות המעניינות שם בספר מדברת על עניין של פירוק עניין הניתוח. כמו לדוגמא, לצאת מתוך הגוף למעשה בניתוח עצמי של מהלכים. כמו שרצים עושים בזמן הריצה. רצים מקצוענים לא חושבים על הריצה כמה היא קשה כמו שאנחנו חלשי האופי עושים שרק מחפשים מחשבות אחרות שיגרשו את הקושי, אלא עושים כל הזמן אנליזה של הריצה שלהם וחישוב מדדים מסוימים. בדומה נניח למשקיע שכל הזמן מחשב יחסים פיננסים בסיסיים או משנן לעצמו תיזות השקעה או מנסה להיזכר כמה מניות יש לחברה כזו או אחרת. בנוסף, ישנו עקרון הניתוח לאחור. זה שמכרנו מניה והיא עלתה, האם טעינו או צדקנו? האם טעינו שקנינו אותה מלכתחילה? האם היה נכון להכנס לפוזיציה כזו או אחרת? בכלל, האם היעדים שהצבנו לעצמנו, האם הם יעדים שאפשר לעמוד בהם? ולא מדובר על משהו כללי, אלא על תוכנית סדורה. כמו נניח, שאני מכוון לתשואה דו ספרתית שנתית, ולאו דווקא לתשואה ״טובה״. האם כל אחת מהאחזקות שלי יכולה באמת לתת תשואה שאני מצפה ממנה כך שס״כ הפורטפוליו שלי יגיע לתשואה המצופה? מה יהיה הטריגר לכך? למי שאין תכנון, אין יכולת להצליח. כשאין יעדים, אין הצלחות. אחד מהכלים הוא לחלוק את ההצלחות, וגם, רחמנא ליצלן את הכשלונות.

למה כל ההקדמה הזו? סגרתי את פוזיצית השורט שלי על אג״ח ישראלי. במסגרת הניתוח לאחור אני מנסה להבין האם זו היתה השקעה טובה. היא בטח לא היתה מוצלחת. אני מנסה להבין האם מה שהביא אותי להשקעה באג״ח היה נכון.

כזכור, הרעיון היה פשוט. למכור בחסר אג״ח ארוכות של מדינת ישראל, כאלה שאינם צמודים למדד. התשואה ידועה וחסומה מלמעלה. באג״ח הארוך, עלית הריבית תשפיע ביותר עוצמה ולכן העדפתי להיות באג״ח הארוך. בכסף קניתי בעיקר בנקים אמריקאים גם מהסיבה שיש להם רייטינג גבוה בחישוב הבטחונות. רציתי להנות מכל העולמות. מצד אחד לקבל הלוואה זולה כי אני מניח שתהיה העלאת ריבית בקרוב כך שהסכום שאחזיר יהיה קטן יותר עקב הקטנת התשואות. מצד שני, אני לוקח את הכסף, ומשקיע בעיקר בבנקים אמריקאים המשתפרים שיהנו מאד מעליית ריבית.

ההלוואה היתה נראית מאד זולה. שילמתי את הקופון ואת עלות השורט. ועלות השורט לא זולה בכלל.

מה קרה בפועל?

האג״חים עלו ללא הפסקה. עליית ריבית לא נראית באופק. וגם אם היא תהיה, אין לי יכולת באמת לנתח את העתיד ברמת המאקרו. אני צריך להודות בפני עצמי ולקוראים החביבים שתכל׳ס, אני לא מבין גדול במאקרו. זה יותר מדי מסובך! אני לא יכול לבסס תיזת השקעה בהמתנה לתוצאות שוק העבודה האמריקאי או למלחמת מטבעות עולמית. זה לא בשבילי. אני צריך להצמד למה שאני חזק יחסית. מה שפשוט. תמיד אני אומר לכל החברים שלי שלהבין מניה זה הרבה יותר קל משאר ההשקעות. אנשים מקשקשים איתי על מחירי הקפה בברזיל או על עלות קידוח פצלי שמן, השקעות שאני וגם הם לא מבינים בהם כלום, ואני פשוט מבין, שלמכור בחסר את האג״ח, זה לא עובד כי אני פשוט לא מבין בזה יותר מדי. אני מבין שהריבית נמוכה היסטורית, אבל אני לא באמת יודע מתי תהיה עלית ריבית ולהיות ממונף, זה סיכון. נמאס לי לשלם את עלות השורט ולחשוש ממרג׳ין קול. חשבתי שהמינוף שלי סביר. מה קרה? חטפתי כל הזמן מרג׳ין קול׳ס. מזל שהברוקר שלי הוא ישראלי והוא ככה לא כ״כ אגרסיבי. אם זה היה ברוקר אמריקאי כבר מזמן הוא היה מכסה לי את הפוזיציה בשיא הנפילות. ולא היה חסר. באוגוסט 2015 ובפברואר 2016 היו ימים שהתיק שלי נחתך בצורה שהמינוף שלי עלה מאד וכבר קיבלתי טל׳ של או להפקיד כסף, או למכור פוזיציה אחרת. אין דבר יותר מעצבן למכור בשיא השפל מניה בגלל מרג׳ין קול. ברוקר אמריקאי סוגר פוזיציה בלי לשאול בכלל. רק כדי להיות ברור, זה לא שאני חושב שמי שהיה בלונג על אג״ח הוא חכם גדול, כן? מבלי להבין כלום באג״חים האלה אני חושב שמי שמחזיק בהם פשוט מקווה שהוא ימצא טיפש יותר גדול ממנו בשביל למכור לו במחיר יותר גבוה. (זו אגב אחת מהסיבות שאין סיכוי שאני אתן לליצנים בפנסיה לנהל את הכסף שלי כשהם מבסוטים מתשואות העבר של אג״חים).

כל הרעיון הזה שהאג״ח זול והוא יתרסק כשהריבית תעלה, הוא נכון, אבל זה יכול לקחת עוד שנים והבעיה שאני פשוט משלם את עלות השורט בריבית גבוהה מדי. בינתיים, אף אחד לא יכול להבטיח לי שהמינוף שלי יהיה לטובתי, שכן, גם חברות טובות וזולות יכולות לרדת, ואז המינוף הזה מביא אותי למצב של כמו לסוע בירידה בלי ברקסים. אני יודע שלא אפול מהאופניים, אבל הנסיעה לא מהנה. באג״ח, אני לא יכול להתקשר לסמנכ״לי הכספים כפי אני עושה בכל ההשקעות הישראליות שלי, אני לא יכול לחשב מכפילי רווח, הון או תשואה על ההון. אני לא יכול להבין את הביזנס כמו חברות מיקרו קאפ נחמדות ופשוטות להבנה. והבעיה הכי גדולה? עלות השורט די גבוהה. גם כשהתחלתי לסגור את השורט, שילמתי על העלות המקורית המלאה שלה, אז ההלוואה נהיתה יקרה בלי קשר לגודלה באותו רגע נתון, אלא לגודלה המקורי. אני מניח שזה בגלל שהברוקר הוא ישראלי…

אם נחזור לרפרנס של הספר, אז אנשים שהם מומחים בתחומם, לא נכנסים למצב שבו הם לא יודעים איך לצאת ממנו. מומחים יודעים להגיב למצבים משתנים. הם יודעים מה לעשות בכל אחד מאבני הדרך. שחקני שחמט מומחים, יש להם תוכנית בראש של המון מהלכים כתגובה למצבים משתנים. ואגב, אנשים חלשים ברגע שהם נכשלו במצב מסוים, הם יעדיפו שלא לעשות אותו בכלל להבא בגלל הכשלון, או אם נמשיל למצבי, האם זה אומר שאני לא אעשה שורט יותר לעולם? התשובה היא כמובן ״לא״. פשוט, שורט על אג״ח בישראל זה לא משהו שאני יכול לשלוט עליו מספיק. גם רמת ניתוח המצבים שלי, אני לא יכול להשתמש בה כדי להחליט מה לעשות עם ההשקעה הזו של האג״ח. אם סומוטו לדוגמא, יורדת יותר מדי, אני מיד מזכיר לעצמי שסול צבי, המייסדת של ג׳ניו קנתה שם בעוד בחצי מיליון שקל בשער 2₪ למניה והיא עשתה זאת אחרי שהיא עזבה את החברה והיא בעלת עניין שם, או משנן לעצמי למה החברה עדיין זולה באמצעות כל מיני יחסים פיננסיים. ואם ארית תודיע נניח על כשלון מכרז המרעומים שלה בהודו לפגזי ה 155 מ״מ, והיא עלולה לצנוח כתוצאה מכך כפי שקרה בתחילת השנה עם כשלון המכרז למרעומים עבור פגזי ה 130 מ״מ שלה, זה לא משנה כלום לגבי הצבר שלה והציפיות שלי ממנה.

גם אם אני צודק בתיאוריה של האג״ח, זה לא שווה את זה. מילא אם זו מניה שאתה יכול לנתח אותה. אבל להבין באמת באג״ח מדינה עם כל שיקולי המאקרו מסביב, זה קצת גדול עלי. נכון, יכול להיות שהריבית באמת תעלה, ואפילו בחדות, ואולי יותר קרוב ממה שאני מניח, אבל זו יותר תקווה מאשר ידיעה. אני צריך לחפש השקעות שבהם אני יכול להעריך בסבירות גבוהה שהנכס זול. תקווה לא תמיד מתממשת.

עכשיו ברור לכם שתהיה בקרוב העלאת ריבית אגרסיבית, נכון?

 

 

אני עשוי/עלול לקנות/למכור את נייר הערך (או כל נייר ערך אחר) הנ״ל מבלי לעדכן כאן או בכל מקום אחר. אינני יועץ השקעות ולא הוסמכתי לכך. הפרטים ברשומה זו עשויים/עלולים להיות מוטעים.
יש לקרוא את הפטור מאחריות לפני ביצוע כל פעולה.

רשף לאחור? ארית לחזית…

Reshef_in_actionבזמן האחרון מצאתי את עצמי עם רכיב מזומן משמעותי בתיק ההשקעות שלי. לא הצלחתי למצוא השקעות חדשות, אם מתוך עצלנות ואם מתוך חוסר זמן לנתח חברות. טוב, בואו נודה, זה מעצלנות  🙂

חברה חדשה שכן נכנסה לתיק ההשקעות שלי היא ארית תעשיות הקטנה שנסחרת בת”א. אני זוכר את החברה הזו עוד מזמן שקראתי עליה באחד הבלוגים לפני כמה שנים. הרווחים שלה בדומה להתנהגות המניה משתנה מאד. החודש, בכל זאת פתחתי פוזיציה בינונית בחברה.

ארית זו חברה שעושה דברים שאני אוהב, היא מפתחת ומייצרת מרעומים עבור פגזים.  למה אני אוהב? זה לא שאני חובב מלחמות, אבל מה לעשות שמלחמות תמיד יש מסביב, ומרעומים לפגזים זה לא משהו שהולך להיעלם מהעולם. בהשקעות, תמיד טוב שיש מוצר שנמכר בצורה מתמשכת ולא באופן חד פעמי. אני זוכר שפיטר לינץ’ הדגיש את זה באחד מספריו. אז מצד אחד ארית יכולה למכור בארץ את המרעום האלקטרוני שלה, אבל מצד שני ההליך שבו מאושר המוצר שלה למכירה הוא תהליך ארוך, שבו לעיתים לוקח המון זמן עד שמתבצעת מכירה דפקטו. צריך לבצע המון בדיקות למרעום, לחכות לפגז עצמו ולהתאמה שלו. יש המון עיכובים. אי אפשר הרי לפשל עם מרעום, לא? אגב, עוד סיבה שאני אוהב את ארית, היא שהדו”חות שלה קלילים להבנה ולתימחור. למה להסתבך?

הנק’ הבאה היא מאד חשובה בהבנה של העסקים של ארית: לחברה יש צבר הזמנות ארוך שאפשר כל רבעון לראות את גודלו, אבל מצד שני, הצבר הזה לא תמיד מתרגם למכירה ולהכנסות. הדבר גורם לתנודתיות חריפה ברווחים וכיוצא מכך בשווי השוק של ארית.

אז ארית מפתחת מרעומים אלקטרונים לפגזים דרך חברת הבת שלה, רשף, בניגוד למרעומים מכניים (אני עוד זוכר מתקופתי בצבא מרעומים שצריך לכייל לפני טעינה) שהם מיושנים יותר. מה שיפה בתחום הזה, שמדינות בד”כ רוכשות מרעומים מחברה מקומית. כפועל יוצא מכך, ארית היא די בלעדית עבור התעשיה הצבאית בישראל ואין לה תחרות, ומצד שני צבא הודו המיושן החליט שהוא מבצע מכרז לפגזי 105, 130 ו 155 מ”מ וארית עמדה למכרז וזכתה באספקה של מרעומים לפגזי ה 105 מ”מ. לפגזי ה 130 מ”מ היא קיבלה דחיה ולפגזי ה 155 מ”מ, נמתין לראות מה תהיינה התוצאות עבור מכרז זה. כלומר, גם חפיר די חזק בישראל, ועדיין אפשרות למכור לצבא זר שפותח את שעריו לטכנולוגיה זרה.

קצת יותר על המכרז של פגזי ה 105 מ”מ. מדובר על מכרז די ישן. הוא נפתח בשנת 2010 וארית העמידה את עצמה לאספקת המרעומים יחד עם חברה הודית בשם Bharat. התוכנית היא שארית תקבל 30% מהכנסות המכרז ואילו השותפה ההודית תקבל 70%. ארית תסייע לשותפה שלה להקים מפעל בהודו ויש תוכנית ל 15 שנה של שת”פ בין ארית ובין Bharat. סה”כ שווי ההכנסות הצפויות מסגירת המכרז הוא 5M$ לשנתיים הקרובות ועוד כ – 12M$ במימוש אופציה לאספקת חלקים למרעומים. נכון שה 5M$ האלה הם רק בצבר וה 12M$ לא, אבל הפעם זה נראה רציני. ממה שאני מבין מהדו”חות של ארית, הפעם הצבר הזה יהפוך למכירה.

סה”כ יש לארית כ 130 מיליון שקל צבר הזמנות לשנתיים הקרובות כשההזמנות להודו בוודאות די גדולה תצאנה לפועל.

התיזה

אם נניח שארית תהפוך את כל הצבר הזה להכנסות וננרמל זאת לפי שנה, אז הצפי הוא להכנסות של 65 מיליון שקל בשנה. בהנחה שהרווח הגולמי הוא 50% לפי שנת 2015 ושנת 2013, יוותר לחברה רווח גולמי של כ 32.5 מיליון שקל.

למה אני מניח שהרווח הגולמי יהיה כ 50%? ארית אומרת בפירוש בדו״חות שלה את הדברים הבאים:

1) הרווחיות של מוצרי הקבוצה נקבעת על פי תמחור כל הזמנה בנפרד. בתמחור מוערכות ההוצאות הישירותחומרים ועבודהלפי גודל הסדרה, כאשר סדרות קטנות יותר יקרות. להוצאות אלה מתווסף החלק היחסי בהוצאות הקבועות ורווח גולמי משתנה בשיעור של 60%-30%. לעיתים המחיר הסופי מוכתב על ידי תנאים חיצוניים, כמו מחיר שוק או תכתיב של הלקוח. במקרים כאלה הרווח עלול להיות נמוך יותר.

כמובן, שבהמשך הדברים הבאים שאומרים מהו הטווח האדיר שבו הרווח הגולמי עשוי או עלול להיות עם הכסת״ח הרגיל שאין לדעת מה יהיה בעתיד:

2) הרווחיות לתקופה נקבעת רק בסיומה של התקופה, כאשר נלקח בחשבון היקף העבודה הכללי במשך התקופה והיקף ההוצאות הקבועות המועמסים על המוצרים שנמכרו באותה תקופה. בשנתיים האחרונות הייתה הרווחיות הגולמית הכללית בתחום שנע בין 50%-15%. אין וודאות כי שיעורי רווחיות אלה ישמרו גם בעתיד.

מכיוון שאני מניח שארית תצליח למכור את כל הצבר שלה לשנתיים הקרובות, ומכאן, סדרות יקרות = רווח גולמי גבוה, הנחתי רווח גולמי גבוה של 50%. אם נעבור להוצאות התפעוליות, ניתן לראות שההוצאות התפעוליות של ארית הן די קבועות בלי קשר לגובה המכירות.

הוצאות תפעוליות

בהנחת הוצאות תפעוליות קבועות של כ-6 מיליון שקל עפ”י ממוצע גס של שלושת השנים האחרונות, אנחנו מקבלים רווח תפעולי של כ 26.5 מיליון שקל. יחד עם זאת, לחברה יש מזומן ושווי מזומן של כ 31 מיליון שקל ללא חובות. מכאן, בשווי שוק של 85 מיליון שקל ה EV/EBIT שלה הוא כ – 2, מספיק זול כדי שאני אהיה לונג, בשער מניה מספיק גבוה בשביל שאני אצטער שלא רכשתי בעלות בחברה ממזמן.

עוד כמה נק׳ חשובות מצילום המסך שלמעלה: החברה מוציאה על RND כ -0.8 מיליון שקל בשנה. ברבעון האחרון היתה לה קפיצה משמעותית שהיא חד פעמית כתוצאה מעלויות פיתוח במסגרת המכרז בהודו ובנוסף, היה לה גידול חד פעמי בעלויות ההנהלה עקב תשלום חד פעמי של 1.2 מיליון לבעל השליטה עקב שכר שלא שולם לו מנובמבר 2014 ועד סוף 2015, כך שאם אנחנו שוב בוחנים את ההוצאה התפעולית  השנתית של החברה, אנחנו מגלים ששוב, ההוצאה היא כ 6 מיליון שקל פלוס מינוס.רבעון I

אפשר לחזור על התרגיל הקצר של חישוב ה EBIT עם הנחות יותר שמרניות, כמו מכירה של רק 100 מיליון שקל עם רווח גולמי של 35%, והוצאות תפעוליוית של 8 מיליון שקל, ואז מקבלים 10 מיליון שקל. במקרה כזה, ה  EV/EBIT = 5.4 שזה נמוך, אבל לא מאוד נמוך מה שמדגיש את העובדה שהמפתח פה הוא להפוך את הצבר למכירות…אפשר גם לקוות שתהיינה הפתעות חיוביות כמו שארית תזכה גם במכרז ה 155 מ״מ בהודו, מה שיגדיל את הצבר ואת המכירות בהמשך אפילו יותר.

הייתי כמובן שמח שהחברה לא תשתמש במזומן שלה עבור קנית ני”ע בעצמה, אלא תחלק את המזומן לבעלי המניות שלה באמצעות דיבידנד או בייבק, מה שיגדיל כמובן את העושר של בעלי המניות וגם ישקף לחברה מכפיל רווח יותר נכון ללא הדגירה על המזומן.

 

אינני יועץ השקעות ולא רואה חשבון ולא הוסמכתי לכך. יש לקרוא את הפטור מאחריות לפני ביצוע כל פעולה. אין להסתמך על החישובים שנעשו ברשומה הזו, הם עלולים/עשויים להיות מוטעים. אני עושה הרבה טעויות ויש סיכוי גבוה שטעיתי ברשומה זו. סביר להניח שאני מדבר שטויות ולכן כל מי שמבצע פעולה על סמך רשומה זו, עלול להפסיד את כספו. אין תחליף לייעוץ מקצועי. יש לראות ברשומה זו בגדר מחשבות שהכותב מעלה בלבד ולא לייחס שידול לפעולה. נא לא להקשיב לי. אני עלול/עשוי לקנות/למכור את חברת ארית תעשיות או כל נייר ערך אחר מבלי לפרסם זאת.