2021

כשפתחתי את הבלוג כתבתי בתיאור של הבלוג ״בדרך לתשואה דו ספרתית״, וכשכתבתי את פוסט הסיכום של 2020 ציינתי ש״ברמת השווקים, אם 2021 תהיה דומה רק במקצת ל 2020, דיינו.״ חששתי שאני מגזים בנבואות, אבל טעיתי. ובכן, השנה היתה לא רעה, וסיימתי אותה בתשואה שקלית של 32.63%.
עוד שנה טובה, בעיקר למניות הערך, ופחות למניות הצמיחה. עוד שנה שבה הוכח ש״יותר כסף הפסידו משקיעים מלחכות לתיקון מאשר התיקון עצמו״. זה לא שהשנה עברה בצורה חלקה. הרבה מניות ירדו המון ובעיקר הכוכבות הגדולות של 2020. רשימה חלקית: וויקס, פייבר, זום, דוקוסיין… לא נעים. אצלי היה לא רע, קצת יותר טוב מהמדד, אבל כמו תמיד, יש חרטות.

להמשיך לקרוא 2021

Route 66

5 Tips For Making The Most Of Route 66 | Etramping

כ 6 שנים ו 6 חודשים עברו מאז שפרסמתי את הפוסט הזה כשניידתי את עצמי מביטוח מנהלים וקרן פנסיה לטובת קופ״ג מחקת מדדים, ולאחר מכן ניוד נוסף לאיאראיי שצמוד לS&P 500 Total Return דרך ואנגארד. ניידתי לאיאראיי ברגע שהדבר התאפשר רגולטורית, מה שמאפשר לי להקטין טעות עקיבה, להקטין עוד יותר את דמי הניהול ולקבל מוצר שקוף עוד יותר.

זהו זמן טוב להסתכל אחורה ולבדוק האם זו היתה החלטה נכונה. כדי לעגל את תוצאות הבדיקה, נתייחס כאילו עברתי ב 01.01.2015 לטובת מחקה מדד, וניקח פשוט את המדד as is, שבאותו יום הקריאה שלו היתה 190.97. היום אותו מדד עומד על 388.5, כלומר תשואה של כ 103.4%, לא כולל דיבידנדים שמוסיפים כ 15% לתשואה הכוללת. מכיוון שאני לא מחפש להיות פה מדויק על הנק׳, אפשר להניח שהתשואה הכוללת בשנים אלה הם כ 115% לפני עלויות של דמי ניהול, שהם נמוכים ביותר באיאראיי (סביב 0.2%) ועוד בונאגארד כ 0.02% נוספים. שימו לב שאת הדיבדנד אפשר להשקיע מחדש ולקבל תשואה גבוהה יותר, אבל הרשומה הזו מכוונת יותר לבדיקה כללית ולא אולטרא מדויקת. בנוסף, הדולר ירד בתקופה זו כ 17%, כך שהתשואה הכוללת של המדד היא כ 100%.

להמשיך לקרוא Route 66

״באוזניות ת’דיסק של טונה״

יש לי הרבה חברים ש״בזכותי״ עברו למסלול מחקה מדד בפנסיה. אני תמיד אומר לחברים שלי שמי שרוצה לפרוש עשיר ב 8 ספרות, ולא רוצה להתאמץ יכול פשוט להצמד למדד ה S&P 500 ובקלות רבה יפרוש די עשיר עם מאמץ מינימאלי. לא צריך לקרוא דו״חות לפני השינה, לשוחח עם הנהלות ולהקשיב לכתבות מפחידות בביזפורטל. אם נבדוק בכל חלון זמן של 25 שנה, נניח משנת 1970, התשואה השנתית היא דו ספרתית כמעט תמיד ולפחות 9%, כך שמי שמשקיע לטווח ארוך, לא צריך להיות מוטרד משפעת מתקדמת שבעיקר פוגעת בזקנים. אני לא מזלזל בוירוס או ממשבר מתגלגל שעלול להיווצר כתוצאה מירידה בביקושים או בהיצע, שלא לומר חברות תעופה ותיירות שחלקן בוודאות יפשוט את הרגל.

כדי לעשות קילינג בשוק ההון צריך 3 יסודות: זמן, תשואה וקרן. מי שיש לו זמן רב, מייצר קרן גדולה באמצעות הפקדות שוטפות, ומשתמש במנגנון הריבית דריבית, לא צריך להיות מוטרד מ״תיקון״ או אפילו משוק דובי.

להמשיך לקרוא ״באוזניות ת’דיסק של טונה״

2043

מישהו כתב לי באחת התגובות שמזמן לא כתבתי על הפנסיה. האמת, שאין יותר מדי לכתוב. לפעמים בא לי להיות זקן ולהגיע לשנת 2043 (שנת הפרישה הרשמית שלי) להראות לכל הספקנים שצדקתי.

למה אני כותב לכם בכלל על הפנסיה? הרי הכל צריך להיות ברור. צריך להצמד למדדים (למי שלא רוצה לנהל הפנסיה ב IRA ולהגדיל את הסיכון במטרה להגדיל התשואה), להמשיך לקנות דרך ההפקדות הפנסיוניות של המעסיק, ולהנות מתשואה גבוהה בסיכון נמוך. נכון?

אני תמיד מתפלא שאנשים לא מבינים משהו כ״כ בסיסי. אני זוכר שהייתי קורא בזמנו את המנטור לדעתי של כמעט כל משקיעי הערך בישראל, עדו מרוז, בבלוג שלו, שבו הוא אמר שהוא היה יושב שעות מול מחשבון פיננסי ומחשב כמה כסף יכול היה להיות לו בהיותו שכיר. גם אני עשיתי אותו דבר ואני תמיד מתפלא על כל הטוקבקיסטים והמצייצים שאומרים שהם לא בונים על פנסיה וכל מיני אמרות סרק שכאלה. אני בונה על הפנסיה שלי. מאד.

להמשיך לקרוא 2043

פנסיה .Vs פנסיה

נכון שחפרתי בשנים האחרונות מס׳ פעמים פה בבלוג על כמה שהפנסיה יכולה להיות ענקית במידה ואני אצמד ל S&P 500 Total Return? אז עד עתה עשיתי זאת דרך קרן מחקת מדדים שבה אותה קרן קונה חוזים עתידיים על המדד.

מה שהפריע לי כל הזמן הזה, שהמוצר הזה לא עוקב ב 100% אחר המדד האמריקאי. יש טעות עקיבה מסוימת. להמשיך לקרוא פנסיה .Vs פנסיה

מקדם חיכוך

הרבה פעמים לאחר שאנשים שומעים את סיפור הפנסיה ה״מסובך״ שלי, אנשים נחרדים. חושבים שאני משוגע. כל הזמן מנסים להוכיח לי שאני טועה במקרה הטוב, או טייס קמיקזה יפני במקרה הגרוע. הרבה מנסים להסביר לי שבגלל שאני נצמד למדדים בפנסיה במכשיר “נחות” כמו קופ״ג, אני עושה טעות בסיסית. לא כ״כ בגלל התשואה אלא בגלל המקדם. כולם מסכימים איתי שהתשואה שמנהל פנסיה ממוצע יעשה היא תשואה נחותה ביחס למה שהשוק נותן, אבל המקדם. אוי המקדם. אנשים ממש מאוהבים במקדם האומלל הזה. לדעתי הוא לא שווה כלום המקדם הזה וגם אם כן, הוא לא שווה את התוצאה ואת הסיכון. רבים חושבים שאם המקדם הוא קבוע, אזי הקצבה של העמית מובטחת. רבים לא נותנים את דעתם לסיכון או לצבירה כתוצאה מבחירת מסלול תלוי מקדם.

ההנחה

ההנחה המרכזית שבגינה אני חוסך בקופ״ג מחקת מדד היא שאני מאמין בשוק ההון. אני אסביר את ההנחה הזו בהמשך כדי להראות חד משמעית למה מי שחוסך בביטוח מנהלים עושה את טעות חייו הפיננסית. עוד הנחה מרכזית שלי, היא שאני לא מסתפק בפירורים של הקצבה שהפנסיה אמורה לשלם לי בהגיעי לגיל 67. חברים, בגיל 67, אני מתכוון לקנות אסטון מרטין 67, לעזור לילדים, לטוס לבורה בורה לשבת בסוכה בספטמבר, לשתות שייק עם המטריה הקטנה הזו במשקה, ולטוס משם לשתות בירה באוקטובר-פסט בגרמניה. אני מכוון להרבה כסף, ואת הכסף הזה אני לא מתכוון להשאיר תקוע בצורת קצבה. אני רוצה למשוך אותו ולשלם לעצמי קצבה. מי שרוצה קצבה זה בסדר גמור, אבל לדעתי זו טעות כי הדרך לשם מוטעית וגם התוצאה. לא כל אחד צריך למשוך את הכסף בפנסיה ולהמשיך להשקיע בשוק ההון. אפשר גם לקנות דירה בכסף (או כמה דירות) ולקבל שכירות. לא חבל לוותר על ההון (היוון קצבה)?

מקדם קצבה

למי שלא זוכר, מקדם הזקנה הוא אותו פרמטר שעומד מאחורי כמות החודשים שנותר לפנסיונר לחיות. כלומר, אם מקדם של עמית הוא 200, ההנחה היא שהוא אמור לחיות עוד 200 חודשים מרגע הפרישה. מה שמצטבר לו בפנסיה מחולק באותו מקדם זקנה\קצבה. התוצאה של פעולת החילוק הזו זה מה שתהיה הקצבה שלו מגיל הפרישה ועד מותו, בין אם זה יקרה לאחר שנה ובין אם יותר (אל תתפסו אותי פה במילה כי יש בחירת מסלולים בהגעה לגיל פרישה ואני לא שולט בהם, אבל בואו נניח שאפילו אם הפנסיונר מת בגיל של מתושלח, הוא עדיין יקבל את אותה קצבה צמודת מדד אבל ללא הון. גם דמי ניהול יחסית גבוהים צריך לשלם פה).

תשואה

קודם כל ברור לכולם שכח הריבית דריבית הוא כח חזק ביותר וששוק ההון נותן תשואה יותר טובה מכל מנהל פנסיוני. שוב, על כך אין ויכוח בכלל. הטענה שלי שעוד לא מצאתי מנהל פנסיוני באמת שמכה את המדדים בטח לאורך שנים. למדדים יש היסטוריה. אפשר לראות בנקל שמדד ה S&P 500 נתן תשואה טוטאל ריטרן של כ 10% מאז שנת 1970 ואפילו בפרספקטיבה של כל 25 שנה (העמודה אחרונה בלינק), הוא נתן תשואה דו ספרתית או קרוב מאד לכך.

אז בואו נעשה דוגמא קטנה להראות כמה תקוע בנאדם יכול במסלול של ביטוח מנהלים בהנחה שהוא מפציץ ועושה תשואה של 7% לעומת ה S&P 500 שייתן נניח אחרי דמי ניהול “רק” 9%.  ניקח עמית לפי פרמטרים כפי שכתבתי בעבר לפי דוגמא כללית ולא מחייבת. נניח שלבחור בן 37 יש 300,000₪ חסכון פנסיוני ועוד 30 שנה עד יציאה בפנסיה. בואו נניח שהבחור מפקיד משכר של 20,000₪ לפנסיה וזאת לפי 18.33%. אני חוזר: בביטוח מנהלים הוא עושה 7% אחרי דמי ניהול. כידוע דמי הניהול בביטוח המנהלים הם שערורייתים שמגלחים את התשואה אז זו הנחה ממש דמיונית שהוא יעשה 7% בשנה אחרי דמי ניהול. אני לא יודע איך אפשר לעשות תשואה כזו בטח בהתחשב בעובדה שיש מסלולים בביטוח המנהלים שלוקחים 0.8-1% על כל הצבירה ואפילו יותר ו 15% על הרווח. לדעתי זה פשוט בלתי אפשרי לעשות 7% בשנה בממוצע אחרי דמי ניהול.

קצבה? היוון קצבה!

היוון קצבה זוהי משיכה הונית. כלומר את הקצבה מהוונים לפי מקדם היוון ומושכים בצורה הונית, למעט הסכום שהמדינה מחייבת להשאיר כסכום קצבה מינמיאלית? למה? המדינה מכריחה את החוסך להשאיר סכום לקצבה לקיום מינימאלי. לדעתי בעוד 30 שנה הוא יהיה כ 10,000₪.

הנחתי שמי שנשאר במסלול של ביטוח מנהלים יש לו מקדם קצבה מובטח של 166, דבר שלא קיים היום יותר ובעטיו כולם לא מוכנים לזוז מביטוח המנהלים הזה. זאת לעומת מקדם קצבה תיאורטי של  300 בהנחה שזה מה שיהיה בעוד כ 30 שנה, כלומר עליה של כ 100 חודשים התוחלת החיים. היום המקדם הזה הוא בערך 200. במקרה כזה הקצבה תהיה אותה קצבה. אבל למה להישאר עם אותה קצבה ולא למשוך את הכסף? מי שמושך את הכסף במסלול ביטוח המנהלים, יישאר עם מעט כסף כי הצבירה שלו תהיה פשוט צבירה נמוכה. מי שהולך על המסלול שלי, יהיה לו הרבה יותר כסף. תהיה לו אותה קצבה אבל יהיה לו הרבה יותר הון. זאת בגיל 67 ובטח בגיל 90. אני לא מבין למה אנשים נתפסים לכל העניין הזה של קצבה. הרבה אנשים אומרים שאם הקצבה תהיה קבועה אז העמית מוגן. אבל אם הקצבה היא אותה קצבה, אבל עם אפשרות צבירה יותר גבוהה, אז מה עדיף? ברור שעדיף למשוך את הצבירה ככל שהיא יותר גבוהה וליצור לעצמך קצבה.

אפשר להגיע לגיל 67 עם פחות או יותר אותם מס׳ מבחינת קצבה אבל עם הרבה יותר הון. את ההון הזה אפשר למשוך ופשוט לחיות ממנו לפי 4% בשנה או אפילו פחות למי שיותר שמרן. במשך השנים מנק׳ זו, רמת החיים יכולה גם לעלות וגם ההון כי אם עושים 10% בשנה בממוצע ומושכים רק 4%, אז ברור שהכסף רק גדל. איך זה בביטוח מנהלים? בביטוח מנהלים תהיה לך קצבה קבועה ולא תראה את אותו הון.

אז הנה הנתונים שהכנסתי לטבלה (דיסקליימר חשוב: כל הנתונים הם על דעתי ועלולים להיות מוטעים ולא נכונים. הנחתי פה הנחות מפליגות כמו אי התחשבות במשיכת פיצויים/שלא הצטבר כלל כסף הוני עד לשנת 2008/ש 10,000₪ הם הסכום שיהיה פטור ממס/סכום מינימאלי לתשלום קצבה הוא 10,000₪/שמדרגות המס ישארו כפי שהם וכיו”ב. בשום פנים אין להסתמך על המס’ האלה ללא התיעצות עם יועץ מס ומומחה פנסיה.):

1

ניתן לראות כמה הון מצטבר במסלול של ביטוח מנהלים עם מקדם קצבה נמוך וכמה הון מצטבר במסלול מחקה מדד עם “רק” 2% יותר תשואה שנתית. הקצבה היא בערך אותו דבר. אבל הצבירה היא משמעותית יותר גבוהה. מי שיבחר להוון את הקצבה שלו יוותר עם הון גדול מאד ועם פחות או יותר עם אותה קצבה.

הסיכון בביטוח מנהלים

כל מי שמסתמך על כך שמקדם נמוך יציל אותו, הוא פשוט עיוור. הוא עיוור כי הצבירה שלו תהיה נמוכה מצד אחד כי הוא נדפק בדמי ניהול ותשואה של קרטון חלב.

אבל יש עוד צד למטבע של המקדם.  מי אמר שבמקרה שתוחלת החיים תהיה כ״כ גבוהה, שבה מקדם הקצבה יהיה 300 בעוד 30 שנה (כלומר, תוחלת חיים ממוצעת של 92 שנה), האם במקרה כזה, חברות הביטוח תוכלנה לשלם את אותה קצבה כפי שהן החייבו? האם הן לא יהיו בכלל בגרעון אקטוארי שבו הן תבואנה למדינה בטענה, שהן לא תוכלנה בכלל לשלם את אותה קצבה לפי מקדם, רחמנא ליצלן, לא הגיוני. ככל שהמקדם בגיל 67 יהיה גבוה הרבה יותר מהמקדם שהובטח לעמית 40 שנה ויותר לפני הפרישה וכביכול ייתן עדיפות לקצבה קבועה, הסבירות שחברת הביטוח תשלם היא נמוכה יותר ובכך סיכון גדול יותר. המשרעת בין מקדמי הזקנה בין מה שהובטח וקבוע, לבין מה שיהיה בגיל הפרישה דפקטו לאלה שלא קיבעו את המקדם שלהם רק מחדד את האפשרות (נכון, התיאורטית) לכך שלא יהיה להם כיצד לשלם קצבה לפי מקדם כ״כ נמוך. אי אפשר להגיד מצד חברת הביטוח שמבטיחה קצבה לפי מקדם ממש נמוך כי תוחלת החיים תעלה דרמטית לדידה, ולא לראות שזה בכלל מעלה את הסיכון שאותה קצבה לא תשולם כי אם אותה הבטחה התממשה ויש מקדם גבוה בגיל 67, אז הצד השני של הסיכון הוא שחברת הביטוח לא תשלם, כי תוחלת החיים כ״כ גבוהה שהיא לא תוכל לעמוד בהתחיבויות שלה.

הנק׳ שלי היא שאם חברת הביטוח מבטיחה לעמית מקדם קצבה קבוע כדי להגן עליו מפני הסיכון שהמקדם יהיה מאד גבוה עשרות שנים אחרי, מי מגן על העמית מאותו סיכון אם באמת המקדם יהיה כה גבוה שחברת הביטוח בכלל לא תוכל לשלם? תכלס אין לי מושג. אני לא אקטואר אבל אני לא יכול לתלות את כל התקוות הפנסיוניות שלי במקדם ״מובטח״ שבגללו אני משלם מלא דמי ניהול ומגיע לצבירה נמוכה. (בכלל לא התייחסתי בפוסט הזה בכלל לנקודות שדיברתי בעבר, כמו ביטוחים מיותרים שגורעים עוד כסף והעלמות הכסף במקרה פטירה בטרם עת).

אז אני מנסה להבין למה להישאר בביטוח מנהלים? אני אשמח מאד אם מישהו יוכל לתת לי טיעון רציני בעדו.

אפשר לראות לינק לאקסל שבניתי פה.

 

אינני יועץ מס, ולא יועץ פנסיוני, בשום אופן אין לראות בפוסט זה המלצה לבצע פעילות כלשהי. כל הפועל על פי רשומה זו פועל על דעת עצמו וישא באחריות למעשיו. אין תחליף לייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס והפעלת שיקול דעת. בכל מקרה, יש לקרוא הפטור מאחריות. אני עושה הרבה טעויות. נא לא להקשיב לי. אני כותב הרבה שטויות ובכל מקרה מדובר על הגיגים בלבד מתוך כוונה לעורר דיון ולא ביצוע של מעשה בלתי הפיך שאינני אחראי לו. כל העובר ממסלול פנסיה אחד למשנהו מסתכן באיבוד כספו.

עדכון פנסיוני באמצע החיים

הרבה זמן לא כתבתי על הפנסיה, אולי בגלל שאין יותר מדי לכתוב מכיוון שהכסף נוייד לקופ”ג מחקת מדד בהמתנה (לא) סבלנית ל IRA. תכל’ס אין יותר מדי מה לעשות ברגע שהכסף עבר. הצבירה אותה צבירה, הים אותו ים, אבל הביטוחים…

ואז הבנתי כמה טיפש כשלא הבנתי משהו ממש פשוט בחלוקה בין ביטוח לחסכון בקרן הפנסיה. אישתי, שתחיה, ניידתי אותה לאחרונה לקופ”ג מחקת מדד. ניידתי רק את הצבירה. את ההפקדות השארתי כמות שהם כי במקרה של הפקדה לקרן פנסיה, היא מקבלת אחוזי הפקדה גבוהים מהמקובל שלא רציתי להקטין ובכך להקטין את הצבירה הכוללת. כתוצאה מניוד הכספים, הייתי בטוח שכל הביטוחים המוזלים שלה דרך קרן הפנסיה בוטלו כי אין כסף בקרן. מדובר על ביטוח אובדן כושר עבודה, קצבה עבור יתום ואלמן (A.K.A “משקיע בערך”), וקצבת נכות. עכשיו, בגלל שחשבתי שאין לה ביטוחים, ואם אנחנו נפרד בטרם עת במוות לא מתוכנן, אנחנו לא מכוסים ולכן עשיתי לה ביטוחים עצמאים…

טעיתי. נכנסתי לדו”ח הרבעוני של אישתי ראיתי שהקצבה לכל האירועים הביטוחיים הנ”ל נותרו בנוסף לצבירה חדשה שהחלה לפעול כתוצאה מהפקדות אחרונות. אין לי שום צורך בביטוחים על ביטוחים. אם להיות יותר חד וברור: אפשר פשוט לנייד את הצבירה ולא את ההפקדות בקרן הפנסיה והכיסויים הביטוחיים הזולים נשארים כמו שהם. נכון, האכ”ע שיש לה בקרן הפנסיה הוא לא כזה שיפטור אותה מעבודה אם נניח היא יכולה לעשות עבודה פקידותית, אבל אני אקח את הסיכון הזה. פעם בחציון אני אעשה העברה עוד פעם לקופ”ג, לסכום הצבירה הכולל.

אז ביטלתי את הריסק והאכ”ע שעשיתי לאישתי באופן פרטי וכך, יש לי עוד כמה שקלים סוף החודש כי אני לא צריך את הביטוחים האלה. יש אותם כבר בקרן הפנסיה. עוד יותר מייתר את הצורך בצבירה בקרן הפנסיה. עכשיו בואו נראה מי מוצא טיעונים בעד קרן פנסיה.

פשוט, לא?

 

אינני יועץ מס, ולא יועץ פנסיוני, אין לראות בפוסט זה המלצה לבצע פעילות כלשהי. כל הפועל על פי רשומה זו פועל על דעת עצמו וישא באחריות למעשיו. אין תחליף לייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס והפעלת שיקול דעת. בכל מקרה, יש לקרוא הפטור מאחריות. אני עושה הרבה טעויות. נא לא להקשיב לי.

דו”ח פנסיה עצוב

השבוע קיבלתי את הדו”ח השנתי של הפנסיה שלי ממנורה מבטחים. אותה פנסיה שהעברתי לקראת סוף השנה. אחרי שקיבלתי את הדו”ח הבנתי כמה עשיתי בשכל שעברתי משם (שלא לדבר על ביטוח המנהלים) ועברתי לקופ”ג. בקופ”ג הכל שקוף וברור.

אני הייתי במסלול מניות. כמה מפתיע היה לגלות שהמסלול הכללי עשה 7.02% ומסלול המניות “הפציץ” ב 7.05%, וזאת עוד בשנה שורית נוספת. בושה.

בנוסף לכך, לקחו לי עוד על הדברים הבאים:

  1. עלות ביטוח לסיכוני נכות.
  2. עלות ביטוח למקרה מוות.
  3. הפעלת מנגנון איזון אקטוארי.

סה”כ ניתן לומר שגם ללא דמי ניהול שהיו אצלי נמוכים במיוחד,  לקחו לי כ 1.5% רק על הסעיפים הנ”ל. כסף שהלך לפח. תוסיפו עוד אובדן תשואה שזה הפרמטר הכי משמעותי, ותקבלו התקפת עצבים.

אפשר לומר בגסות שכל שנה מי שנשאר במסלול המסורתיים של קרן פנסיה, או רחמנא ליצלן ביטוח מנהלים, מפסיד לפחות 4% תשואה בשנה כתוצאה מתשלום דמי ניהול, מנגנוני ביטוח ואיזון אקטוארי וכמובן תשואה נמוכה. 4% תשואה לשנה למשך עשרות שנים זה הפרש של מיליונים בפרישה.

סורי, לי אין את הלוקסוס הזה…

 

אינני יועץ פנסיוני, לא סוכן ביטוח ולא יועץ מס. אין לראות בפוסט זה המלצה לבצע פעילות כלשהי. כל הפועל על פי רשומה זו פועל על דעת עצמו וישא באחריות למעשיו. אין תחליף לייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס והפעלת שיקול דעת. בכל מקרה, יש לקרוא הפטור מאחריות. נא לא להקשיב לי. אני עושה הרבה טעויות. יש סיכוי גבוה מאד ששגיתי בחישובים וגם הגעתי למסקנות הפוכות.

עדכונים פנסיונים

סתם כי אין לי כ”כ יותר מדי על מה לכתוב לאחרונה, אז עדכון פנסיוני קצר:

השלמתי את המעבר גם של אישתי לקופ”ג מחקת מדד S&P. אני חייב לציין שזה ממש מרגיש נהדר לא להיות תלוי במנגנון הזה של קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים. בדרך, בקרן הפנסיה של אישתי ניסו פעם נוספת טקטיקות הפחדה של “אתה לא נורמלי”, “חשבת על זה לבד?!”, “מה יהיה אם תהיינה ירידות בשוק ההון”, “אתה תצטער על זה”, ” לא שמעתי בחיים על כזה דבר” וכיו”ב.  להמשיך לקרוא עדכונים פנסיונים

האבולוציה של “איך לחיות בישראל ולשלם מס כמו בהונג קונג” עפ”י אסף נתן

לפני כשנתיים פירסם אסף נתן בבלוג המצוין שלו מאמר נפלא שבו הוא הציע איך לדחות מס רווחי הון עד לאינסוף, או במילים אחרות, למשקיע הסבלני שמבין את אפקט ריבית דריבית העוצמתי לא לשלם מס כלל. הקרדיט שייך כולו למנהל קרן הגידור אסף נתן, אך אני אסביר בקצרה למי שלא מכיר: כל מי שעצמאי יכול לפתוח קה”ש לעצמאי. באותה קה”ש מבצעים הפקדה נטולת תקרה, כלומר, כל סכום שעולה על רוחככם (100 אלף, מיליון, 2 מיליון, 100 מיליון..), את קה”ש זו מנהלים באמצעות ניהול אישי IRA ובכך בחירה סלקטיבית של ני”ע שאתם רוצים לסחור בהם, ובכל מכירה אין תשלום מס, אלא רק בפדיון. כלומר במשיכה של הכספים. אנחנו מוגנים ממס רווחי הון במכירה ומשלמים אך ורק בפדיון.

אני לוקח את הרעיון של אסף נתן, שלב אחד קדימה.  להמשיך לקרוא האבולוציה של “איך לחיות בישראל ולשלם מס כמו בהונג קונג” עפ”י אסף נתן