Monthly Archives: אוגוסט 2015

מקדם חיכוך

הרבה פעמים לאחר שאנשים שומעים את סיפור הפנסיה ה״מסובך״ שלי, אנשים נחרדים. חושבים שאני משוגע. כל הזמן מנסים להוכיח לי שאני טועה במקרה הטוב, או טייס קמיקזה יפני במקרה הגרוע. הרבה מנסים להסביר לי שבגלל שאני נצמד למדדים בפנסיה במכשיר "נחות" כמו קופ״ג, אני עושה טעות בסיסית. לא כ״כ בגלל התשואה אלא בגלל המקדם. כולם מסכימים איתי שהתשואה שמנהל פנסיה ממוצע יעשה היא תשואה נחותה ביחס למה שהשוק נותן, אבל המקדם. אוי המקדם. אנשים ממש מאוהבים במקדם האומלל הזה. לדעתי הוא לא שווה כלום המקדם הזה וגם אם כן, הוא לא שווה את התוצאה ואת הסיכון. רבים חושבים שאם המקדם הוא קבוע, אזי הקצבה של העמית מובטחת. רבים לא נותנים את דעתם לסיכון או לצבירה כתוצאה מבחירת מסלול תלוי מקדם.

ההנחה

ההנחה המרכזית שבגינה אני חוסך בקופ״ג מחקת מדד היא שאני מאמין בשוק ההון. אני אסביר את ההנחה הזו בהמשך כדי להראות חד משמעית למה מי שחוסך בביטוח מנהלים עושה את טעות חייו הפיננסית. עוד הנחה מרכזית שלי, היא שאני לא מסתפק בפירורים של הקצבה שהפנסיה אמורה לשלם לי בהגיעי לגיל 67. חברים, בגיל 67, אני מתכוון לקנות אסטון מרטין 67, לעזור לילדים, לטוס לבורה בורה לשבת בסוכה בספטמבר, לשתות שייק עם המטריה הקטנה הזו במשקה, ולטוס משם לשתות בירה באוקטובר-פסט בגרמניה. אני מכוון להרבה כסף, ואת הכסף הזה אני לא מתכוון להשאיר תקוע בצורת קצבה. אני רוצה למשוך אותו ולשלם לעצמי קצבה. מי שרוצה קצבה זה בסדר גמור, אבל לדעתי זו טעות כי הדרך לשם מוטעית וגם התוצאה. לא כל אחד צריך למשוך את הכסף בפנסיה ולהמשיך להשקיע בשוק ההון. אפשר גם לקנות דירה בכסף (או כמה דירות) ולקבל שכירות. לא חבל לוותר על ההון (היוון קצבה)?

מקדם קצבה

למי שלא זוכר, מקדם הזקנה הוא אותו פרמטר שעומד מאחורי כמות החודשים שנותר לפנסיונר לחיות. כלומר, אם מקדם של עמית הוא 200, ההנחה היא שהוא אמור לחיות עוד 200 חודשים מרגע הפרישה. מה שמצטבר לו בפנסיה מחולק באותו מקדם זקנה\קצבה. התוצאה של פעולת החילוק הזו זה מה שתהיה הקצבה שלו מגיל הפרישה ועד מותו, בין אם זה יקרה לאחר שנה ובין אם יותר (אל תתפסו אותי פה במילה כי יש בחירת מסלולים בהגעה לגיל פרישה ואני לא שולט בהם, אבל בואו נניח שאפילו אם הפנסיונר מת בגיל של מתושלח, הוא עדיין יקבל את אותה קצבה צמודת מדד אבל ללא הון. גם דמי ניהול יחסית גבוהים צריך לשלם פה).

תשואה

קודם כל ברור לכולם שכח הריבית דריבית הוא כח חזק ביותר וששוק ההון נותן תשואה יותר טובה מכל מנהל פנסיוני. שוב, על כך אין ויכוח בכלל. הטענה שלי שעוד לא מצאתי מנהל פנסיוני באמת שמכה את המדדים בטח לאורך שנים. למדדים יש היסטוריה. אפשר לראות בנקל שמדד ה S&P 500 נתן תשואה טוטאל ריטרן של כ 10% מאז שנת 1970 ואפילו בפרספקטיבה של כל 25 שנה (העמודה אחרונה בלינק), הוא נתן תשואה דו ספרתית או קרוב מאד לכך.

אז בואו נעשה דוגמא קטנה להראות כמה תקוע בנאדם יכול במסלול של ביטוח מנהלים בהנחה שהוא מפציץ ועושה תשואה של 7% לעומת ה S&P 500 שייתן נניח אחרי דמי ניהול "רק" 9%.  ניקח עמית לפי פרמטרים כפי שכתבתי בעבר לפי דוגמא כללית ולא מחייבת. נניח שלבחור בן 37 יש 300,000₪ חסכון פנסיוני ועוד 30 שנה עד יציאה בפנסיה. בואו נניח שהבחור מפקיד משכר של 20,000₪ לפנסיה וזאת לפי 18.33%. אני חוזר: בביטוח מנהלים הוא עושה 7% אחרי דמי ניהול. כידוע דמי הניהול בביטוח המנהלים הם שערורייתים שמגלחים את התשואה אז זו הנחה ממש דמיונית שהוא יעשה 7% בשנה אחרי דמי ניהול. אני לא יודע איך אפשר לעשות תשואה כזו בטח בהתחשב בעובדה שיש מסלולים בביטוח המנהלים שלוקחים 0.8-1% על כל הצבירה ואפילו יותר ו 15% על הרווח. לדעתי זה פשוט בלתי אפשרי לעשות 7% בשנה בממוצע אחרי דמי ניהול.

קצבה? היוון קצבה!

היוון קצבה זוהי משיכה הונית. כלומר את הקצבה מהוונים לפי מקדם היוון ומושכים בצורה הונית, למעט הסכום שהמדינה מחייבת להשאיר כסכום קצבה מינמיאלית? למה? המדינה מכריחה את החוסך להשאיר סכום לקצבה לקיום מינימאלי. לדעתי בעוד 30 שנה הוא יהיה כ 10,000₪.

הנחתי שמי שנשאר במסלול של ביטוח מנהלים יש לו מקדם קצבה מובטח של 166, דבר שלא קיים היום יותר ובעטיו כולם לא מוכנים לזוז מביטוח המנהלים הזה. זאת לעומת מקדם קצבה תיאורטי של  300 בהנחה שזה מה שיהיה בעוד כ 30 שנה, כלומר עליה של כ 100 חודשים התוחלת החיים. היום המקדם הזה הוא בערך 200. במקרה כזה הקצבה תהיה אותה קצבה. אבל למה להישאר עם אותה קצבה ולא למשוך את הכסף? מי שמושך את הכסף במסלול ביטוח המנהלים, יישאר עם מעט כסף כי הצבירה שלו תהיה פשוט צבירה נמוכה. מי שהולך על המסלול שלי, יהיה לו הרבה יותר כסף. תהיה לו אותה קצבה אבל יהיה לו הרבה יותר הון. זאת בגיל 67 ובטח בגיל 90. אני לא מבין למה אנשים נתפסים לכל העניין הזה של קצבה. הרבה אנשים אומרים שאם הקצבה תהיה קבועה אז העמית מוגן. אבל אם הקצבה היא אותה קצבה, אבל עם אפשרות צבירה יותר גבוהה, אז מה עדיף? ברור שעדיף למשוך את הצבירה ככל שהיא יותר גבוהה וליצור לעצמך קצבה.

אפשר להגיע לגיל 67 עם פחות או יותר אותם מס׳ מבחינת קצבה אבל עם הרבה יותר הון. את ההון הזה אפשר למשוך ופשוט לחיות ממנו לפי 4% בשנה או אפילו פחות למי שיותר שמרן. במשך השנים מנק׳ זו, רמת החיים יכולה גם לעלות וגם ההון כי אם עושים 10% בשנה בממוצע ומושכים רק 4%, אז ברור שהכסף רק גדל. איך זה בביטוח מנהלים? בביטוח מנהלים תהיה לך קצבה קבועה ולא תראה את אותו הון.

אז הנה הנתונים שהכנסתי לטבלה (דיסקליימר חשוב: כל הנתונים הם על דעתי ועלולים להיות מוטעים ולא נכונים. הנחתי פה הנחות מפליגות כמו אי התחשבות במשיכת פיצויים/שלא הצטבר כלל כסף הוני עד לשנת 2008/ש 10,000₪ הם הסכום שיהיה פטור ממס/סכום מינימאלי לתשלום קצבה הוא 10,000₪/שמדרגות המס ישארו כפי שהם וכיו"ב. בשום פנים אין להסתמך על המס' האלה ללא התיעצות עם יועץ מס ומומחה פנסיה.):

1

ניתן לראות כמה הון מצטבר במסלול של ביטוח מנהלים עם מקדם קצבה נמוך וכמה הון מצטבר במסלול מחקה מדד עם "רק" 2% יותר תשואה שנתית. הקצבה היא בערך אותו דבר. אבל הצבירה היא משמעותית יותר גבוהה. מי שיבחר להוון את הקצבה שלו יוותר עם הון גדול מאד ועם פחות או יותר עם אותה קצבה.

הסיכון בביטוח מנהלים

כל מי שמסתמך על כך שמקדם נמוך יציל אותו, הוא פשוט עיוור. הוא עיוור כי הצבירה שלו תהיה נמוכה מצד אחד כי הוא נדפק בדמי ניהול ותשואה של קרטון חלב.

אבל יש עוד צד למטבע של המקדם.  מי אמר שבמקרה שתוחלת החיים תהיה כ״כ גבוהה, שבה מקדם הקצבה יהיה 300 בעוד 30 שנה (כלומר, תוחלת חיים ממוצעת של 92 שנה), האם במקרה כזה, חברות הביטוח תוכלנה לשלם את אותה קצבה כפי שהן החייבו? האם הן לא יהיו בכלל בגרעון אקטוארי שבו הן תבואנה למדינה בטענה, שהן לא תוכלנה בכלל לשלם את אותה קצבה לפי מקדם, רחמנא ליצלן, לא הגיוני. ככל שהמקדם בגיל 67 יהיה גבוה הרבה יותר מהמקדם שהובטח לעמית 40 שנה ויותר לפני הפרישה וכביכול ייתן עדיפות לקצבה קבועה, הסבירות שחברת הביטוח תשלם היא נמוכה יותר ובכך סיכון גדול יותר. המשרעת בין מקדמי הזקנה בין מה שהובטח וקבוע, לבין מה שיהיה בגיל הפרישה דפקטו לאלה שלא קיבעו את המקדם שלהם רק מחדד את האפשרות (נכון, התיאורטית) לכך שלא יהיה להם כיצד לשלם קצבה לפי מקדם כ״כ נמוך. אי אפשר להגיד מצד חברת הביטוח שמבטיחה קצבה לפי מקדם ממש נמוך כי תוחלת החיים תעלה דרמטית לדידה, ולא לראות שזה בכלל מעלה את הסיכון שאותה קצבה לא תשולם כי אם אותה הבטחה התממשה ויש מקדם גבוה בגיל 67, אז הצד השני של הסיכון הוא שחברת הביטוח לא תשלם, כי תוחלת החיים כ״כ גבוהה שהיא לא תוכל לעמוד בהתחיבויות שלה.

הנק׳ שלי היא שאם חברת הביטוח מבטיחה לעמית מקדם קצבה קבוע כדי להגן עליו מפני הסיכון שהמקדם יהיה מאד גבוה עשרות שנים אחרי, מי מגן על העמית מאותו סיכון אם באמת המקדם יהיה כה גבוה שחברת הביטוח בכלל לא תוכל לשלם? תכלס אין לי מושג. אני לא אקטואר אבל אני לא יכול לתלות את כל התקוות הפנסיוניות שלי במקדם ״מובטח״ שבגללו אני משלם מלא דמי ניהול ומגיע לצבירה נמוכה. (בכלל לא התייחסתי בפוסט הזה בכלל לנקודות שדיברתי בעבר, כמו ביטוחים מיותרים שגורעים עוד כסף והעלמות הכסף במקרה פטירה בטרם עת).

אז אני מנסה להבין למה להישאר בביטוח מנהלים? אני אשמח מאד אם מישהו יוכל לתת לי טיעון רציני בעדו.

אפשר לראות לינק לאקסל שבניתי פה.

 

אינני יועץ מס, ולא יועץ פנסיוני, בשום אופן אין לראות בפוסט זה המלצה לבצע פעילות כלשהי. כל הפועל על פי רשומה זו פועל על דעת עצמו וישא באחריות למעשיו. אין תחליף לייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס והפעלת שיקול דעת. בכל מקרה, יש לקרוא הפטור מאחריות. אני עושה הרבה טעויות. נא לא להקשיב לי. אני כותב הרבה שטויות ובכל מקרה מדובר על הגיגים בלבד מתוך כוונה לעורר דיון ולא ביצוע של מעשה בלתי הפיך שאינני אחראי לו. כל העובר ממסלול פנסיה אחד למשנהו מסתכן באיבוד כספו.

דו״ח רבעוני – אביב ארלון

לאחרונה אביב ארלון פרסמה את הדו״ח הרבעוני שלה. אין חדש תחת השמש, אבל מכיוון שבכתיבה אני מסדר את המחשבות יותר טוב ומחזק את הבטחון שלי בהשקעה, החלטתי לכתוב כמה מילים על אביב ארלון.

עכשיו, מה שמעניין זה כמה דברים. קודם כל ניתן לראות שסה״כ ההכנסות של החברה מנכסיה לא רחוקים ממה שהיה בעבר, כך שניתן להניח שהם ימשיכו להיות כאלה אם אחוזי התפוסה לא ישתנו בעתיד, וכך גם אני מניח. אם נסתכל בדו״ח החברה, נראה שבניכוי השערוכים כתוצאה משינוי מט״ח, החברה לא הרוויחה אבל גם לא הפסידה. את רוב ההתחיבויות היא כבר לקחה והיא איננה צפויה להגדיל את החובות ולכן גם לא את הוצאות המימון שלה. כלומר, ההכנסות העתידות לבוא מהנכסים שלה בסרביה, הם אלה שיקבעו את הרווח העתידי של החברה. ואני מתכוון לרווח מהכנסות שוטפות ולא משערוכים.

הפעם אני אלך לחישובי הרווחים ולאו דווקא כפי שעשיתי בפוסט הקודם. סה״כ הדברים מתקדמים די על מי מנוחות אצל אביב ארלון. היא ממשיכה (ודי סיימה) לגייס חוב על מנת להשלים את הפרוייקטים שלה בסרביה, ובארה״ב ההכנסות פחות או יותר סטטיות. החוב של החברה הוא 262.5 מיליון שקל ולפי החישובים שלי, הוצאות המימון שלה הם כ 19 מיליון בשנה, אבל הרבה מן החוב (כ 70 מיליון) אמור להסתיים בשנה הקרובה כך שיכול להיות שיפור גם בהיבט הזה של הוצאות המימון ומפה גם ברווח הנקי.

החברה מפרטת את ההכנסות והרווחים שלה מנכסיה. (כל החישובים עשיתי לפי דולר של 3.8 ויורו של 4.2)

ארה״ב

בון אביב הולדינגס: הכנסות של 8.209 מיליון דולר בחציון. אם נזכור שהאחזקות הן לפי 50%, ניתן לומר שההכנסה היא 15.6 מיליון שקל בחציון. רווח לפי הדו״ח הוא 2.575 מיליון דולר או 5 מיליון שקל בחציון בהתאמה

GLENBROOK: הכנסות של 3.774 מיליון דולר בחציון. אחזקה של 50%, נותן הכנסה של 1.887 מיליון שקל בחציון. רווח בחציון 160 אלף שקל לפי הדו״ח ולפי 50% הרווח הוא 80 אלף שקל.

BONITA: הכנסות של 4.6554 מיליון דולר בחציון. אחזקה של 48% נותן הכנסה של 2.327 מיליון שקל בחציון. רווח בחציון הוא 860 אלף שקל או לפי 48% 412 אלף שקל.

נסכם את כל מה שידוע לנו:

סה״כ הכנסות מכל האחזקות בארה״ב נותן 19.814 מיליון שקל ורווח 5.4 מיליון שקל בחציון.

סרביה

פה זה יותר קל כי יש רק נכס אחד שבאמת נותן תוצרת שהוא הנכס בפאנצ׳בו. אחזקה זו היא לפי 100% וההכנסות מהנכס הוא 6.659 מיליון שקל.  מה שננסה לעשות, ננסה לראות כמה יהיו ההכנסות של החברה מהנכסים הנבנים בסרביה.

זרניינין

לחברה יש הכנסות צפויות של 10.8 יורו למ״ר חודשי כפול 22.500 מ״ר כפול 12 חודשים כפול 4.2 שקל ליורו =  12.247 מיליון שקל הכנסות פחות נניח הוצאות תפעול של 18% נותן הכנסות של 10 מיליון שקל. לא לשכוח שסה״כ זכויות הבניה שם הם 50,000 מ״ר, כך שתיאורטית ההכנסה העתידית יכולה להכפיל את עצמה ויותר.

אביב בבלגרד

נעשה אותו חישוב. (לפי המצגת) הכנסות צפויות של 9 יורו לחודש למ״ר כפול 10,500 מ״ר כפול 12 חודשים כפול 4.2 שקל ליורו = הכנסות של 4.76 מיליון שקל פחות הוצאות תפעול נותן הכנסות של 3.9 מיליון שקל.

פאנצ׳בו

הכנסות צפויות בעקבות הוספת עוד 2,000 מ״ר למבנה שכבר קיים כפול 9.2 מ״ר לחודש ייתן 0.927 מיליון שקל ואחרי הוצאות תפעול (לדעתי הן לא יהיו כי החברה אומרת שהוצאות התפעול כבר נכללות בדוחות הקיימים אבל נהיה שמרנים) 0.76 מיליון שקל.

סיכום

אם נסכם את כל הגידול בהכנסות של החברה לאחר האכלוסים שיהיו לקראת סוף השנה, אזי אנחנו אמורים לראות גידול של סה״כ כמעט 15 מיליון שקל. אם החברה תהיה רזה במבנה התפעולי שלה, היא תוכל אפילו להשיג רווח גבוה יותר. הרווח הזה, אמור לעלות למעלה מחברות הבנות לחברה אביב ארלון בע״מ.

בואו נניח שהחברה תשלם מס על כל הסכומים האלה בשיעור של 26.5% לפי מס חברות בישראל (החישוב הזה רק תיאורטי. החברה בת צריכה לשלם מס לפי האחזקות שלה בסרביה שהוא 15% וגם עליו עשוי להיות זיכוי במס לפי כללי ההשקעה בסרביה להשקעות שנעשו עד 2013. המס הסופי הוא כמובן נמוך הרבה יותר אם בכלל). במקרה כזה הרווח שיוותר לה הוא כ 11 מיליון שקל. אחרי החריקירי בבורסה ובשווי של 100 מיליון שקל, מכפיל הרווח של אביב ארלון לפי המספרים הללו הוא 9 במקרה הגרוע (או 6.66 ללא תשלום מס). בכל מקרה, אם ברבעון האחרון היא הורידה מההון שלה סכום נכבד עקב ירידה משמעותית בשערי מט״ח, כרגע הגלגל התהפך, וזה עשוי לשערך את הנכסים שלה וגם את ההכנסות שלה, במיוחד בסרביה בסכום גבוה יותר בראיה שקלית. סילוק אג״ח ג׳ יביא עוד חסכון בהוצאות המימון לפני מס ויוריד את מכפיל הרווח עוד.

 

יש לי אחזקה בחברת אביב ארלון. אינני יועץ השקעות ולא רואה חשבון ולא הוסמכתי לכך. יש לקרוא את הפטור מאחריות לפני ביצוע כל פעולה. אין להסתמך על החישובים שנעשו ברשומה הזו, הם עלולים/עשויים להיות מוטעים. אני עושה הרבה טעויות ויש סיכוי גבוה שטעיתי ברשומה זו. סביר להניח שאני מדבר שטויות ולכן כל מי שמבצע פעולה על סמך רשומה זו, עלול להפסיד את כספו. אין תחליף לייעוץ מקצועי. יש לראות ברשומה זו בגדר מחשבות שהכותב מעלה בלבד ולא לייחס שידול לפעולה. נא לא להקשיב לי. כמובן שהערות תתקבלנה בברכה.