השוק “הסולידי” גועש

ביל גרוס הנודע בכינויו “מלך האג”ח” אמר לאחרונה שהוא בשורט על אג”חים של גרמניה ולדבריו זהו שורט של פעם בחיים. הוא אמר את זה כשהתשואות ל 10 שנים הגיעו ל 0.08% אם אני זוכר נכון והסדרות הקצרות יותר הן בכלל בתשואה שלילית. מי שעוקב אחרי, יודע שאני נמצא בשורט גדול על אג”חים ממשלתי ל 10 שנים. אמנם התשואה שם לא הגיעה לשפל כמו זה של גרמניה, אבל אין ספק שהם די נמוכים היסטורית.

לאחרונה ניתן לראות שהתשואות מתחילות לעלות. גם בארה”ב, וגם בישראל. לדעתי, השוק כבר מגלם עלית ריבית ראשונה בארה”ב. מי שמנחש אם תהיה עליית ריבית ביוני או בספטמבר, מפספס את הנק’, שהריבית תעלה. השאלה רק מתי ובאיזו עוצמה. הכיוון הוא עלית ריבית אחרי כ”כ הרבה שנים של ריבית נמוכה.

אני ממש מרחם על כל מי שדחפו לו אג”ח ממשלתי בתואנה שהוא עלה בעוצמה בשנים האחרונות. אג”ח יש לו תקרה. הוא לא יכול לנפץ אותה. התשואה יכולה להיות שלילית, אבל לא לאורך זמן ובטח לא ביום הפדיון. מי המשוגע שמסכים לשים כסף היום ולקבל פחות באג”ח גרמני או מעט מאד באג”ח ישראלי? אוסיף ואומר, לא הייתי רוצה להיות מנהל פנסיה שיש לו פוזיציות ענק באג”חים והיכולת שלו לתמרן החוצה היא נמוכה…

אז כרגע אני בשורט גדול על אג”ח ממשלתי 0324. התשואה לפי הלינק הזה היא 1.85% ברוטו. התשואה של מוצר די דומה של ממשלת ארה”ב CBOE Interest Rate 10 Year, היא כ 2.27%. אתמול התשואה עלתה שם ב 5.77%!

 

10 Years Yield

בימים האחרונים אפשר לראות ששוק האג”ח הממשלתי גועש. הסדרות הארוכות בישראל ממש נופלות, ועדיין, התשואה של האג”חים שלנו נותרת רחוקה מזו של ארה”ב. רק כדי להדביק את התשואות של ארה”ב האג”ח צריך ליפול בכ 3.75% לפי החישוב שעשיתי בקישור לאקסל בלינק הזה. (דיסקליימר: חישבתי לבד עפ”י הבנה שלי איך צריכה להיות בנויה התשואה לפדיון של אג”ח בהתחשב בתזרים הידוע לנו, במועדי תשלום הקופון ובשער הנוכחי. השתמשתי בפונקצית IRR כדי לחשב. יש סיכוי גבוה שטעיתי בחישובים או בהבנתי שכן לא מדובר בדיוק באותו מוצר, לא באותו מח”מ ולא באותם שנים עד לפדיון ולא באותו מטבע).

עכשיו, אני מבין קטן מאד במאקרו, אבל אני שואל את עצמי שאלות בסיסיות בהקשר של האג”ח הזה ובכלל:

  1. האם ישראל מפלט יותר בטוח מארה”ב לגיוס זול יותר של כסף?
  2. האם ייתכן שהתשואות לא תקפוצנה במהלך 10 השנים הקרובות?
  3. האם ייתכן שתשואת האג”חים היא בקורלציה עם הסיכון שגלום בו?

לדעתי התשובות הן “לא, לא, לא”. האם הנפילה באג”ח סופסוף מתרחשת? האם ישראל “תצליח” להדביק את התשואות של ארה”ב שכרגע התשואות שם הרבה יותר גבוהות?

לדעתי מזווית ראיה של שורטיסט מדובר על כסף מתנה. ואת אותה מתנה אני מתעל לטובת לונג של מניות אחרות. אני ממש מתקשה להבין איך אפשר להפסיד פה.

 

יש לי פוזיציה גדולה כנגד אג”ח ממשלתי 0324. אני עשוי/עלול לקנות/למכור את נייר הערך (או כל נייר ערך אחר) מבלי לעדכן כאן או בכל מקום אחר. אינני יועץ השקעות ולא הוסמכתי לכך. הפרטים ברשומה זו עשויים/עלולים להיות מוטעים שכן, אינני מבין גדול במאקרו בכלל או בתשואות אג”חים בפרט. החישובים עלולים להיות מוטעים והמסקנות שגויות. יש לקרוא את הפטור מאחריות לפני ביצוע כל פעולה. נא לא להקשיב לי.

9 תגובות בנושא “השוק “הסולידי” גועש”

  1. מה הכלים שעומדים לרשות המשקיע הפרטי כדי להשקיע כנגד האגחים הממשלתיים? (מלבד תעודת סל שורט על שחר 5+) האם יש דרך טובה לעשות זאת בצורה ממונפת?

    1. ישראל, יש גם את הנגזרים, לדוגמא על ממשלתי 0120, אבל הנגזרים הם כ”כ קצרים שהכי רחוק הוא לאוגוסט שלא הייתי מעז לחשוב אפילו בכיוון הזה. זה די מבאס, כי זה היה יכול להיות נחמד לקנות PUT ארוך יחסית על אג”ח ממשלתי.

      אל תשכח את הפטור מאחריות.

    2. למה רק “תעודת סל שורט על שחר 5+”? אשמח להבין… כי נראה לי שיש עוד מספר תעודות מתאימות, לא?

  2. סבבה, רציתי לדעת אם מתחבאים איזה פוטים לטווח ארוך שאינני מכיר.

    תודה!

  3. התשובות לשלוש השאלות שלך מההבנה שלי –

    1. אגח ממשלתי ישראלי הוא המפלט הבטוח ביותר לש״ח בנוגע לסיכון חדל״פ. אותו הדבר לגבי הדולר והאגח הממשלתי של ארה״ב.

    2. כן. במידה והבנק המרכזי יחליט שהוא מעוניין בקיבוע התשואה על האגח הממשלתי ל10 שנים, הוא ינקוט בהקלה כמותית.

    3. כן. לאגח ממשלתי אין סיכון עקרוני של חדל״פ. לממשלה תמיד יהיה את המטבע שבשליטתה ותחת הנפקתה הבלעדית על מנת לפרוע חובות שהיא הנפיקה באותו המטבע.

    1. 1. מיכאל, מי שבלונג על אג”ח ממשלתי שאינו צמוד מדד, בטווח ארוך יכול אולי להיות (די) בטוח שהוא יקבל את כספו. ריאלית, הוא יפסיד
      2. הבנק כבר עשה הקלה כמותית ונסוג ממנה ב 2009. לא הייתי סומך יותר מדי על זה. גם אם זה יקרה, זה יהיה קצר. אני לא רואה מצב שהתשואות פה יהיו נמוכות משמעותית לעומת ארה”ב. אנחנו לא נהיה אי של אג”ח בתשואות נמוכות לעומת ארה”ב.
      3. פה אני לגמרי חולק עליך. מי שבלונג על אג”ח מקבל גרוש וחצי עם סיכון אדיר. לא מבין מה ההיגיון להיות בלונג עליו. בעיני צריך להיות משוגע בתשואות של היום להיות באג”ח ממשלתי בטח ארוך. אף אחד לא אומר שהממשלה לא תפרע חובות. אם תקנה אג”ח היום והוא ייפרע עוד 10 שנים, ריאלית תפסיד. וגם אם לא, התשואה הריאלית שלך לא מצדיקה כזו השקעה/סיכון.

  4. הבעיה עם השורט הזה היא התנודה הרצינית שתיווצר במצב של הקלה כמותית בישראל. האגחים הארוכים יעלו באופן משמעותי. נכון שביום הפירעון השורטיסט יאלץ לשלם רק את הקרן הנקובה, אך עד אז הוא לוקח את הסיכון שיקרא למארג׳ין קול בעקבות פעילות הבנק המרכזי.

    1. וכנל לגבי החלת ריבית שלילית במשק על רזרבות עודפות בבנקים. כל בנק יקנה בכל הרזרבות העודפות שלו אגחים ממשלתיים ויעיף את המחיר שלהם לשמיים, על מנת להימנע מהקנס של הריבית השלילית. בדיוק מה שקרה באירופה.

להגיב על ישראל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *