דו"ח שנתי של סופרקום

בהמשך לרשומות הקודמות על סופרקום, מצאתי לנכון לחדד כמה נקודות, בעיקר כאלה שנוגעות 
לדו"ח השנתי שפורסם. כל הנק' הבאות הן על דעתי ויתכן מאד שטעיתי בחישובים ובתובנות, שכן אינני רו"ח.

למי שזוכר, החברה שחררה את הודעת העיתונות שלה שמציין את תוצאותיה לשנת 2014. החברה מציינת שיש לה רווח שנתי Non-GAAP של 0.81$ למניה. הרווח GAAP של החברה הוא 0.45$ למניה (מדולל). כפי שניתן לראות, מדובר על הבדלים ניכרים בין המס'. האם ניתן לסמוך על הרווח הזה? האם זהו הרווח האמיתי של סופרקום? מה כח הרווח האמיתי שלה?פרס רליס

מס' דברים שישר קופצים לעין הם:

  1. פחת על נכסים בלתי מוחשיים של תוכנות בסכום של 354K$ ועוד פחת של 1,158K$. האם החברה צודקת כשהיא מחזירה את הסכומים האלה לכח הרווח של החברה? מה יהיה בעתיד הפחת הזה?
  2. הוצאה חד פעמית של החברה בסכום של 1,225K$. האם זוהי באמת הוצאה חד פעמית? האם ניתן לצפות שלא תהיינה עוד הוצאות כאלה חד פעמיות? מה היה בעבר? מה יהיה בעתיד?
  3. לחברה יש הוצאת מס של 1,675K$. האם זהו סכום חד פעמי? מה יהיה בעתיד השימוש של החברה בנכסי המס? האם היא מתעתדת לשלם מס על רווחיה?
  4. סופרקום מוציאה תשלומי earn out ל OTI בכפוף לעמידה ביעדים. האם התשלומים האלה יורדים מהרווח של החברה? האם הפעולות הללו תזרמיות בלבד?

חבר אתה חופרלפני כמה ימים פורסם הדוח המלא של סופרקום, ה 20-F שהוא הדו"ח השנתי של חברות שאינן אמריקאיות. לא נותרה ברירה אלא לצלול לתוכו ולבדוק את המס' של סופרקום, בתוכם ביאורים למושגים והערכות לעתיד:

קודם כל נצרף את המאזן, דו"ח רווח והפסד ותזרים המזומנים של החברה. בהם רוב המידע כבר נמצא כדי שנתמצא בקלות:

 

 

מאזן:

מאזן

דו"ח רווח והפסד:

דוח רווח והפסד

תזרים מזומנים:

תזרים מזומנים

נחדד את הנק' במעבר בין שלושת הנתונים האלה עם קפיצות להערות שיש בדו"ח.

פחת על הנכסים הלא מוחשיים

בדו"ח רווח והפסד, הסכום הזה מתחבא תחת עלות המכר:

COST OF REVENUES 7,301

ובתזרים תחת פחת:

Depreciation and amortization 1,615

זהו למעשה הפחת כולו שכולל הפחת על נכסים בלתי מוחשיים. סופרקום רכשה את חטיבת ה EID של חברת OTI, אותה חטיבה שהיתה שייכת לה בעבר והיא מכרה אותה. כעת, לאחר הרכישה שלה מחדש היא מבצעת פחת על הנכסים הבלתי מוחשיים. זהו לא הפסד אמיתי, אז נראה שזה בסדר להחזיר את הפחת הלא מוחשי חזרה לרווח של החברה, כפי שסופרקום עשתה בהודעת העיתונות הראשונה שציינתי בתחילה. מה יהיה בעתיד? ניתן לראות ב note 5:

פחת על נכסים לא מוחשיים

אפשר לראות שאכן, לחברה היה פחת על נכסים בלתי מוחשיים של 1,511K$ שהוא די מתאים למה שכתוב בדוח רווח והפסד בסכום של 1,615K$ של הפחת, כך שזה בסדר להחזיר אותו לכח הרווח של החברה כפי שהיא אכן עשתה. אפשר לראות שגם בעתיד לחברה יהיו הרבה הוצאות כאלה. מי שרוצה, יכול לראות שבמאזן Software and other IP יחד עם Customer Contrcats ירדו יחד בשיעור הפחת, 1,511K$ ושהסכום החדש במאזן שווה לסה"כ הפחת על הנכסים הבלתי מוחשיים שנותרו משנת 2015 עד 2028.

הוצאות חד פעמיות

כאשר חברה סבורה שהיא לא תוכל לגבות חוב מסוים, היא מגדירה את אותו סכום כחומ"ס (provision), כלומר חוב שיש ספק אם אפשר יהיה לגבות אותו. כתוצאה מאירוע זה היא מוסיפה את אותו חומ"ס לרזרבה (או allowance) שמוגדר גם במאזן. אפשר לראות שסופרקום הפרישה 1,225K$ לטובת חומ"ס. לטענתה עקב חוב לקוח שהיא לא מצליחה לגבות משנת 2009. בדו"ח רווח והפסד אפשר לראות אותה הוצאה כ:

Other expenses 1,225

אזכור נוסף הוא ב Note 14:

Note 14

כאמור, זה חוב אבוד שהחברה לא הצליחה לגבות מלקוח שלא שילם. סופרקום אומרת שזהו חד פעמי, אבל מבט מהיר ל Note 14 מראה שלפחות ב 3 השנים האחרונות היה להם חוב אבוד "חד פעמי". אז החומ"ס הוא אולי חד פעמי לטענתה, אבל מתברר שכל שנה יש לסופרקום לקוחות בעייתים שלא משלמים, אז צריך להמשיך ולעקוב ולקוות שהמס' מעתה והלאה לפחות לא יהיו כמו השנה. אותם 1,225K$, כאמור, החומ"ס שמתווסף לרזרבה, אפשר לראות בסופו של דבר בשיערוך של הרזרבה:

רזרבה

ניתן לראות שבסופו של דבר, הרזרבה של החברה הוא סה"כ 4,390K$. איך מסכום ראשוני להתחלת 2014 כשהיה להם 2,084K$ התווסף להם 2,306K$? לא ברור לי כשהתוספת לרזרבה היא רק החומ"ס של 1,225$? לדעתי זו טעות חשבונאית של החברה…אם הייתי יכול לשאול את ה CFO של החברה, הייתי שמח לקבל תשובה על כך, אבל כרגע זה לא צלח.

גם במאזן אפשר לראות את אותו סכום רזרבה החדש, תחת סעיף תקבולים:

Trade accounts receivable, net of allowance for doubtful accounts of $4,390 and $2,084 as of December 31,2014 and 2013, respectively 11,628

אם אנחנו רוצים לראות אות אותו סכום "מתחבא" בתזרים המזומנים, אפשר לראות:

Increase in trade receivables, net (8,532 )

נבדוק את עצמנו (למי שרוצה לראות שהמס' במאזן מסתדרים עם התזרים):  לחברה יש הוצאת שינוי בתקבולים בסכום של 8,532K$. איך זה מסתדר עם הרזרבה של 4,390K$? אפשר לחזור לצילום קודם ולראות מה היו התקבולים בסוף 2013 ומה בסוף 2014. בסוף 2013 היו לחברה תקבולים 3,096K$ ועתה בסוף 2014, 11,628K$. ההפרש הוא 8,532K$, זהה לשינוי במאזן, שהוא כולל את הרזרבה החדשה שנוצרה כתוצאה משינוי בחומ"ס ושערוכה מחדש.

הפסדים תפעוליים

Operating loss carry forwards

אילו הם כל ההפסדים של החברה. ממה הם נובעים ממש בדיוק, זו שאלה שסופרקום תוכל לענות עליהם. נציץ ב note 10 ונראה שה Operating loss carry forward  של החברה הוא 8,703K$:

Operating loss carry forwards

הציטוט הבא הוא חשוב:

SuperCom Ltd. has accumulated losses for tax purposes as of December 31, 2014 ofapproximately $10,377, which may be carried forward and offset against taxable income in the future for an indefinite period. SuperCom Ltd. also has a capital loss of approximately $13,663, which may be carried forward and offset against capital gains for an indefinite period. Loss carryforwards in Israel are measured in NIS.

As of December 31, 2014, SuperCom's subsidiaries in the United States have estimated total available carryforward tax losses of approximately $13,176. In the U.S., tax losses can be carried forward for 20 years. However, utilization of U.S. net operating losses may be subject to a substantial annual limitation due to the "change in ownership" provisions of the Internal Revenue Code of 1986 and similar state provisions. These annual limitations may result in the expiration of net operating losses before utilization. Approximately $3,413 of the carryforward tax losses of the Company's subsidiary in the U.S, is subject to such limitation.

כלומר, לחברה יש הפסדים מהחברה בישראל בסכום של 10,377K$ ועוד הפסדים בארה"ב בסכום של 13,176K$. ההפסדים האלה יתנו לחברה כרית בטחון מפני תשלום מס על רווחיה העתידיים, כך שלפחות בשנים הקרובות אין לצפות לתשלומי מס על הרווחים.

אם רוצים לראות מאיפה מגיעים אותם 8,703K$  בצורה גסה, אז ניקח את ההפסדים בארץ 10,377K$ ועוד ההפסדים בארה"ב של 13,176K$, נחשב לפי מס בישראל ובארה"ב של 26.5% ו 40% (בערך) בהתאמה, זה יוצא לנו כ 8,070K$, כך שהמס' די מתאים.

Reserve and allowance

זוהי הרזרבה של החברה ועוד כל מיני התאמות למלאי. ניקח את המס' כמו שהוא. אפשר לראות שאם נעשה את השווי למס של הרזרבה כפי שלקחנו קודם, 4,290K$, אז 26.5% מזה יוצא קרוב ל 1,525K$, קרוב  למס' המצוין לעיל.

  Valuation allowance

כאשר חברה סבורה שהיא לא תוכל להשתמש בנכסי המס שלה. כלומר, אם חברה הפסידה סכום מסוים בשנה מסוימת, היא יכולה להגדיר את נכסי המס שלה באותו סכום. אם אותה חברה לא מצפה שהיא תרוויח את אותו סכום במשך השנים הבאות, היא לא תוכל לנצל את אותם נכסי המס שיש לה. אם יש סבירות של יותר מ 50% שהיא לא תוכל להשתמש בנכסי המס הללו, היא יוצרת Valuation allowance כנגד נכסי המס. החברה פה יכולה לשחק עם המס'. אנחנו לא יודעים בעצם כמה יהיו הרווחים של החברה בעתיד ואת שיקוליה של סופרקום מבחינת הפרשה זו. זה משהו שהייתי שמח לדסקס עם ה CFO של החברה…

זו בעצם אינדיקציה למה החברה חושבת שיקרה עם נכסי המס שלה מעתה והלאה. בנוסף, אפשר לראות גם לפי הציטוט הבא, ששומות המס של סופרקום הן סגורות רק עד 2009, כך שאנחנו עלולים לצפות להפתעות בעתיד:

SuperCom Ltd has assessments which are considered as final until the tax year ended December 31, 2009

Net deferred tax assets:

נכסי המס של החברה שנוצר כתוצאה מהפרשים בין העמדה של החברה בנוגע לצורה שבה החברה מדווחת בדו"ח רווח והפסד על חיובי מס, לבין העמדה של מס הכנסה. ההפרש יכול ליצור נכס (או התחיבות מס). זה קורה לדוגמא כשחברה מאמצת עמדה של פחת מואץ שיקטין את הרווח הנקי שלה, אבל ההכרה של מס הכנסה הוא לפי פחת קו ישר. פחת כמובן אינו חייב במס. ההפרשים הללו ייצרו נכסי מס נדחה (או התחיבויות מס נדחה). זה קורה גם כשלחברה יש הפסדים עסקיים. לאורך זמן, נכסי המס הנדחה או התחיבויות המס הנדחה אמורים להתיישר. פה אנחנו רואים לפי note 10 שלפי החישובים הקודמים נוצרו בעצם נכסי מס חדש חדשים לפי החישובים שציינתי לעיל שיתגלגלו מעתה והלאה.

Net deferred tax assets 1

אפשר לראות את השינויים בנכסי המס של החברה לטווח הקצר ולטווח הארוך. ב 2013 היו נכסי מס בגובה 2,183K$ ובסוף 2014 הם היו 3,958K$. בצד של נכסים לטווח ארוך הם היו 3,930K$ בסוף 2013, לעומת 301K$ בסוף 2014, כלומר, סה"כ קיטון של 1,854K$, כמו השורה בסעיף בתזרים.

Deferred tax 1,854

בסופו של עניין, נוצרו נכסי מס בגובה של 4,259$. בהמשך ל note 10 יש את ההסבר להוצאת המס שסופרקום עשתה:

note 10 cont

 

אז יש את הסכום לפני מס 7,876K$ שאפשר גם לראות בדו"ח רווח והפסד שלאחריו נרשם כמה המס סופרקום היתה משלמת אילו באמת היתה משלמת מס לפי המס בישראל בגובה 26.5%, עליו התוספת לשינוי רזרבה שהיא 1,332K$ (שמשום מה זה לא זהה לשינוי בין 2013 ל 2014, בניגוד לדוגמא להפרשים של שנה קודמת בסכום של 3,668K$ שכן מסתדרים), ועוד כל מיני התאמות משיערוכי מט"ח, כך שנוצרה הוצאת מס כתוצאה משינוי בשערוכי Valuation allowance.

מה יהיה בעתיד? לסופרקום יש כרגע נכסי מס כנגד הפסדים. אותם נכסי המס יכולים לקטון עפ"י החלטת החברה באמצעות Valuation allowance כך שבעתיד הנראה לעין אני מניח שאנחנו נראה את הוצאת המס הסופית שהיתה, קטנה עם ניצול נכסי המס של סופרקום.

Earn-out

כשחברה רוכשת חברה אחרת, מעבר לתשלום במזומן או במניות, לעיתים החברה רוכשת מבקשת מהחברה הנרכשת לעמוד ביעדים מסוימים, ואם אכן הנרכשת עמדה ביעדים האלה היא זכאית לתשלומים מסוימים מהרוכשת. אפשר לראות בתזרים שלסופרקום היתה הוצאה של ארן אאוט להשנה:

Payment of liability for future earn-out in business combination (1,009 )

האם הסכום הזה, שהוא פעולה תזרימית יורד מהרווח של החברה? נחפור קצת יותר ונמצא את השורה הבאה:

On December 26, 2013, we completed the acquisition OTI’s SmartID division, including all contracts, software, other related technologies and IP assets. We paid OTI $10 million (less adjustment of $1.2 million) and agreed to make contingent payments of up to $12.5 million pursuant to an earn-out mechanism based on certain performance and other milestones. Such contingent payments include the revenues generated by us from new e-ID projects that will be received by us either through the assignment of contracts by OTI pursuant to the asset purchase agreement or otherwise following December 26, 2013. Earn-out payments are capped at $7.5 million and are due and payable for a period of seven (7) years the date of the agreement. However, the payments of the amounts due and payable pursuant to the earn-out mechanism may be accelerated if we receive certain new project or if we sell all or substantially all of the assets or contractual rights of our e-ID activities to a third party, other than an affiliate. Furthermore, if at any time during the period commencing as of the date of the agreement and ending on the December 26, 2016, we are awarded or otherwise receive orders under certain potential projects that were disclosed to us as part of the acquisition, the gross amount of all potential revenues under such orders or awards during each of the three 12-month periods following the closing date will be divided into units of $20 million each, or an award unit, and with respect to each full award unit in each year, we agreed to pay OTI $1,666,667 as additional consideration for the acquisition. Such amount will be payable in accordance with the earn-out mechanism, provided that the aggregate amount of all such additional consideration will not exceed $5 million. In addition, for each award unit earned, the period of OTI’s earn-out eligibility will be extended by an additional 12-month period.

כלומר, אפשר להניח שההכנסות העתידיות של סופרקום שאותם היא צופה כבר כוללים את ההוצאות הצפויות מהearn out, כך שאין פה תוספת לכח הרווח של סופרקום, מעבר כמובן להכנסות, שאת התחזית להן אנו כבר יודעים משיחת הועידה האחרונה.


סיכום

אז מה היה לנו?

  1. פחת על נכסים לא מוחשיים שעוד יירדו מהרווח של החברה עוד המון שנים כך שניתן להחזיר אותם לכח הרווח של החברה, שכן הם אינם הפסדים אמיתיים.
  2. רווח חד פעמי שלטענת סופרקום לא צריך להישנות. בעבר היו לה כבר הוצאות חד פעמיות אז אפשר להיות חשדניים בעתיד…
  3. ישנם הפסדים משנים קודמות שיוצרים נכסי מס שניתן להשתמש בהם שנים קדימה, כך שסופרקום לא תשלם מס על הרווח שלה, ועדיין, עלולות להיות לה הוצאות מס "חד פעמיות" כתוצאה מהקטנה ב Valuation allowance.
  4. תשלומי earn out כחלק מרכישה של OTI שכבר נכללים בהכנסות הצפויות כך שלא צפויה התאמה נוספת לכח הרווח של סופרקום.

 

 

גילוי נאות: יש לי אחזקה משמעותית בחברת סופרקום. אינני יועץ השקעות ולא רואה חשבון ולא הוסמכתי לכך. יש לקרוא את הפטור מאחריות לפני ביצוע כל פעולה. אין להסתמך על החישובים שנעשו ברשומה הזו, הם עלולים/עשויים להיות מוטעים. נא לא להקשיב לי. אני עושה הרבה טעויות ויש סיכוי גבוה שטעיתי ברשומה זו.

14 thoughts on “דו"ח שנתי של סופרקום

  1. אלכס

    לא מסתדרים לי חלק מהחישובים שבפוסט, כמו:
    "בצד של נכסים לטווח ארוך הם היו 3,930K$ בסוף 2013, לעומת 301K$ בסוף 2014, כלומר, סה"כ קיטון של 1,854K$" לא הבנתי איך.
    "אם נעשה את השווי למס של הרזרבה כפי שלקחנו קודם, 4,290K$, אז 26.5% מזה יוצא קרוב ל 1,525K$" בחישוב 0.265*4290 יוצא 1136 . האם זה נחשב קרוב ואני סתם מתקטנן? או שמחשבים את זה אחרת?

    וגם, לא ברור לי המושג valuation allowance. האם זה מספר שמציין את כמות נכס המס שלא מומש/ימומש בעתיד (עקב רווחים נמוכים נניח) וזהו? או שלמספר הזה יש עוד משמעות?
    אשמח אם תוכל לפרט.

    תודה!

    Reply
    1. משקיע בערך Post author

      הי אלכס,
      הכוונה היא להראות את השינוי במאזן לעומת התזרים:
      במאזן נכסי המס לטווח קצר ב2014 הם 3958 לעומת 2183 ב 2013. לטווח ארוך 301 לעומת 3930 בהתאמה, כלומר, קיטון בסה"כ של נכסי המס של 1854, כמו השינוי בתזרים.

      רשמתי שהחישוב הוא של המס כחלק מהרזרבה הוא מקורב, הוא לא מדויק. הלוואי והייתי יכול לשאול את החברה, אבל הם לא זמינים.

      לגבי ה valuation allowance, זהו הסכום שסופרקום חושבת שהוא בסיכוי שגבוה מ 50% שהיא לא תנצל מול המס הנדחה שלה ולכן היא מורידה אותו כנגד נכסי המס. אני לא כ"כ יודע מה השיקולים של סופרקום לשים פה מס' כ"כ גבוה. להבנתי זה מעיד על מה שהם צופים על הרווחים שלהם (שכן הם אינם יכולים לנצל את נכסי המס כשנגדם). שווה לבדוק מולם (למי שיכול). לדעתי הם פשוט שיחקו קצת עם המס' כי ב 2013 היה שם ערך גדול והם לא רצו אולי שזה יהיה ערך רחוק משם כדי שלא יגרור הוצאת מס יותר גדולה? יכול להיות שאני טועה לגמרי ואני לא מבין כלום, שכן אינני רו"ח.

      Reply
  2. אלכס

    הבנתי, תודה!
    לגבי החישוב הראשון, פשוט רשמת בטעות את הנתונים של Trade Account Receivable, net Allowance… במקום Deffered tax short term ולכן זה לא הסתדר לי.
    "ב 2013 היו נכסי מס בגובה 3,096K$ ובסוף 2014 הם היו 11,628K$. בצד של נכסים לטווח ארוך הם היו 3,930K$ בסוף 2013, לעומת 301K$ בסוף 2014, כלומר, סה"כ קיטון של 1,854K$"

    Reply
  3. ZAFOD

    היי מ.ב
    מחשבות על הנפקת המניות הקרבה? דילול של כ 15% בערך

    Reply
    1. משקיע בערך Post author

      מכרתי הכל בתחילת המסחר. הופתעתי מאד איך חברה שעוברת מתכנון של בייבק למניות לתשקיף מדף. לא מתאים חברה שההנהלה עושה צחוק מהעבודה.

      Reply
  4. דרך ערך

    מסכים לחלוטין. לדעתי מעולם לא תוכנן שם בייבאק ויש מצב שאריה טרבלסי לא הבין בכלל את המשמעות של המונח באותה שיחת משקיעים אי שם בתחילת השנה. חברה צריכה להיות שקופה. רק לפני פחות משלושה שבועות הם אשררו תחזית של 1.2$ רווח נון גאפ ל 2015, ופתאום יוצאים להנפקת הון נוספת? סמיכות האירועים לא מעידה על תום לב. בטח ובטח כאשר עכשיו המונח "נון גאפ" הוא עלה תאנה לחשבונאות יצירתית שמאחוריה רווחי גאפ נמוכים בהרבה.
    חשוב להזכיר, החברה מרוויחה וצומחת, וייתכן מאוד שיש פרויקטים גדולים בקנה, אבל אחרי הריצה המטורפת ובהתחשב במה שאנחנו יודעים, לקחתי את הכסף וברחתי. הלוואי וכל השקעה תתן לי תשואה של 60% בשלושה חודשים.

    Reply
  5. מרק

    הי משקיע,
    צריך לזכור שהם דיברו על באיבק באזור ה8 דולר כאשר המניה ב14 דולר הסיפור שונה
    הרבה משקיעים לא אהבו את הדילול אבל צריך לזכור שההנהלה דיברה על הצעת מדף זו כבר מזמן ותזכור שהם נפגעים מאוד מהדילול.
    מעניין למה הם צריכים את הכסף -אם הם עובדים על העסקה בקניה אז החברה יכולה להכפיל את השווי שלה בקלות אם לא יותר ואז הדילול הוא מאוד כדאי.
    אני גם מכרתי חלק לא קטן במחירים של 13-14 בגלל שהפוזיציה הייתה כבר גדולה מדי.

    Reply
    1. משקיע בערך Post author

      מרק, זה לא שדעתי השתנתה ב 180 מעלות על החברה. אבל בכל זאת, משהו מאד קלוקל בצורה שבה ההנהלה מתנהלת מול המשקיעים. לא מבין למה אי אפשר לתת תחזית מכירות ברורה ולמה אם לפני 2 רבעונים החברה היתה אטרקטיבית לקניה מחדש של מניות, היא לא פשוט עשתה את זה ופתאום הביאה דילול אאוט אוף זה בלו.
      על הסיפור בקניה יש כבר הרבה זמן שמועות אבל בינתיים זה לא קורה.
      אני רק יכול לאחל לעצמי שהשוק יעניש מאד את סופרקום כדי לקבל את אותו מרווח בטחון שהיה לי כשקניתי אותה לראשונה ב 7.5$.

      Reply
  6. נועם

    סופרקום צונחת מה דעתכם היום על החברה?

    Reply
    1. משקיע בערך Post author

      מכרתי אותה כפי שציינתי באחת התגובות לפני רבעון וחצי. הנהלה לא הכי אמינה. אני לא סומך עליהם יותר…

      Reply
      1. דרך ערך

        חיסלתי את רוב ההשקעה אחרי הדילול שפשוט היה אצבע משולשת למשקיעים, ואת שארית הפוזיציה מכרתי אחרי דוח רבעון שני. דוח רבעון שני חיסל כל סיכוי שההנהלה דוברת אמת לגבי התחזיות שלה. אני מזכיר, זה היה רבעון שני. מי שלא ראה את זה והעדיף להאמין לטרבלסים חטף בומבה רצינית בדוח רבעון שלישי, אבל כאמור הכתובת היתה על הקיר המון זמן. בעסק הזה צריך לקבל החלטות קרות. מה שעזר להחלטה זה שסופרקום מפרסמת דוחות לרבעון מסוים כמעט רבעון שלם מאוחר יותר. כשבספטמבר מפרסמים דוח רבעון שני אז כבר די יודעים איך נראה רבעון שלישי. וכשכבר אז מתחילים גמגומים וחוסר בהירות אז ברור שעובדים עלינו בעיניים.

        Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *